טיפים לחופשת הקיץ

בלוג וידאו חדש באתר הברכות הישראלי. הבלוג נכתב ומוגש על ידי שי רלר.

שי, אנליסט במקצועו, בוגר מכללת רופין בהצטיינות יתרה, שירת כמ"פ ביחידת מודיעין שדה. לפני כשש שנים, בתום שירותו הצבאי יצא לטיול במזרח, במהלכו נפצע אנושות בתאונה. מאז, למרות הפציעה, הוא כובש פסגה אחר פסגה ומוכיח לכולנו שאפשר גם אחרת.

בשנתיים האחרונות, שי מלווה אותנו כעורך תוכן ואיש השיווק באתר. הרי לפניכם פינת טיפים מצולמת המוקדשת הפעם לכל משועממי חופשת הקיץ ולאלו שמחפשים רעיונות מה לעשות במהלך החופשה.

תגובות הערות והצעות לטיפים נוספים יתקבלו בברכה.

פרגון לאיש השיווק ועורך התוכן של האתר

לפני כשנתיים הצטרף אלינו שי לצוות אתר הברכות הישראלי כעורך תוכן, איש שיווק ובלוגר.
בשבוע החולף הוא קיבל את התואר לאחר סיום לימודיו ובקרוב יתחיל לעבוד כאנליסט באחת מחברות הסלולר. צוות ערוץ 10 ליווה את שי במהלך קבלת התואר והרי הכתבה לפניכם.

שי, אנחנו מפרגנים לך בענק. אתה מתחיל עכשיו לעבוד במקום חדש, אבל אנחנו מקווים מאוד שתמצא את הזמן גם להמשיך ולכתוב בבלוג מידי פעם.

בהצלחה!

צוות אתר הברכות הישראלי

פסח 2011: פסח, מצה ומרור… אה – וניקיון.

לא ממש ברור מה בדיוק הקשר בין פסח ובין כל הנקיונות המטורפים והשיפוצים למיניהם הפוקדים את בתי ישראל בימים אלו שלפני החג הבא עלינו לטובה. אולי זה באמת הרצון האמיתי לקיים את מצוות החג האוסרת על קיום פירורי חמץ ועוגיות (כאלו שלא כשרות לפסח) מתחת לשטיח, או הזדמנות טובה לנצל את העניין וסוף סוף לנקות ולסדר דברים שתכננו לעשות, אבל לא ממש מצאנו את הזמן ו/או הכח אליהם.

בכל מצב, תהיה הסיבה אשר תהיה, זו הזדמנות מעולה לקחת יוזמה, לנצל את רוח החג ופשוט לנקות. אני לא מתכוון בהכרח לניקיון של מטאטא ואקונומיקה, אלא למספר דרכים  ודברים שאותם אפשר לנקות ולחדש. הנה כמה הצעות, קראו והחליטו בעצמכם (אגב, אפשר לשלב כמה ביחד):

לנקות את הבית

טוב זהו הניקיון המפורסם והכ"כ מזוהה עם החג הזה. יש כאלו המחמירים יותר או מחמירים פחות, אבל כמעט בכל מקום אפשר להריח את ריחם "המעורר" של חומרי הניקוי וצבעי הקיר למיניהם. זאת בעצם סיבה למסיבה בקרב אלו הממעטים לנקות ולסדר ביומיום ועל הדרך (אם במתכוון ואם לא) הם מרווחים מצווה.

לנקות את הראש

האביב המבצבץ לו וחול המועד, הם הזדמנות טובה לצאת לחופשה, לנוח או לטייל ובעיקר לנקות את הראש. יש כאלו (נראה לי הרוב) שהחליטו ליישם את הרעיון של נקיון מסוג זה במאת האחוזים ולהרחיק בחופשה כמה שרק אפשר ולעשות את הניקיון תוצרת חוץ ובאווירה פחות ישראלית. לעומתם, גם השנה, בטח ניווכח לדעת כי ישנם כאלו שהחליטו לנקות את הראש בעזרת כמה סטייקים או שיפודים  בפארק הקרוב.

לנקות את הנפש

ע"פ המקורות, חודש ניסן החודש בו חל פסח, הוא החודש הראשון בחודשי השנה העבריים ובתור אחד שכזה הוא בעצם מעין ראש השנה. אולי קצת הצלחתי לבלבל אתכם עם החגים והחודשים אבל הנקודה היא שפסח מסמל משהו חדש. אם זה בגלל שהוא החג הראשון בשנה החדשה או בגלל שבו החל עידן חדש של יציאה מעבדות לחרות. על כן, זו הזדמנות טובה להחליט שאנחנו מנקים את הנפש מכל המשקעים והדאגות ופותחים דף חדש.

בחרו את הדרך או הדרכים אשר אתם בהם תנקו בפסח הקרוב ובכל מצב השתדלו ליהנות מההכנות לחג (גם אם לפעמים הם קצת מעייפות) ומהחג עצמו. עזבו אתכם מחישובי קלוריות למיניהם ודחו במספר ימים את תחילתה של הדיאטה. חיכיתם עד עכשיו, אז לא יקרה כלום אם תדחו את זה כמה ימים.

אז שיהיה חג שמח וכשר (לשומרים) ואתם יותר ממוזמנים לכתוב תגובות, הערות והארות הקשורות לפסח, ואל תשכחו לצרף ברכה לפסח ממדור הברכות לפסח באתר הברכות הישראלי.

חג שמח!

שי רלר

[ad#Google Adsense 336×280]

מי מסתתר מאחורי המסכה?

כמו שמקובל במחוזותינו בשנים האחרונות, אנו משתוקקים להיות, להרגיש ובעיקר לחיות כמו ההם באמריקה. מסעדות אוכל מהיר מציפות כבר מזמן כל פינה, השפה העברית שזורה אינספור מילים בלע"ז ובסלנג סטייל ניו יורק והרכבת התחתית (או לפחות התוכנית לאחת כזאת) ממש כמו שם בניכר. אך יאמר לזכותנו, כי לפחות בדבר אחד אנו יכולים לטעון לזכות ראשונים (לפחות לפי המסורת) ושבמקרה הזה, דווקא ההם שם, בארץ כל האפשרויות העתיקו מאתנו. אני מתכוון כמובן לחג הפורים ולמקבילו הלועזי – ליל כל הקדושים (הלוו וין) אשר בשניהם המנהג המרכזי הוא להתחפש. אנחנו, כיאה לעם היהודי הכ"כ אוהב את תרבות "השדרוגים", החלטנו להוסיף שמחה לשמחה וכך קבלנו בנוסף למנהג התחפושות גם את מנהג "השתייה עדלאידע" (כמובן בלי לנהוג…). אז לכל מחפשי התחפושות למיניהם, אספתי כמה רעיונות/תובנות אשר נוגעות לתחום התחפושות. תעיפו מבט, אולי תקבלו איזה רעיון לתחפושת.

לא בשבילי

אותם האנשים אשר לא מתחפשים אבל מגיעים למסיבת הפורים כאשר הם ציירו משהו קטן על הלחי בעזרת כלי האיפור של אמא ומבחינתם הם התחפשו. אז זהו שלא. אנשים תשתחררו, פעם אחת בשנה זה בסדר להשתטות.

ההיסטוריה חוזרת

איכשהו כמעט בכל בית בתוך שקית ישנה בבוידם קיים מצבור של תחפושות (או חלקי תחפושות) שנאספו במהלך השנים ובכל שנה בפורים הם קמות לתחייה. חוץ מהקטע הנוסטלגי הנחמד שבכל העניין הזה, אתם עלולים להיתקל בבעיה: איך להסביר לאמא בעדינות מבלי שתפגע שזה לא כ"כ מתאים לקחת את התחפושת שלה מכתה א' של גולדה מאיר.

דרושה משכנתא

היום בחנויות קיים שלל עצום של תחפושות ואביזרים לפורים שבאמצעותם אפשר לממש כמעט כל פנטזיה ולהיות מישהו אחר ליום אחד בשנה (יש גם כאלו שזורמים עם זה לקצת מיום אחד או שניים). אך, לעיתים מחירם של אלו עלול להיות שווה ערך לרכישת דירת 3 חדרים במרכז ת"א (בלי חניה) או לפחות לדמיי שכירות חודשיים. לכן, אל תהיו עצלנים, תנסו להכין את התחפושת או חלקים ממנה בעזרת חומרים שנמצאים כבר בבית. יש אפילו סיכויי שתיהנו מכך…

התחפושת הנצחית

במהלך שנות חיי נתקלתי במגוון רחב של תחפושות (חלקן אפילו ממש מוצלחות),  אך ישנן מס' תחפושת שכל שנה חוזרות על עצמן, לא משנה מה. מאז שאני זוכר את עצמי אני נתקל בכל פורים בתחפושות של חרדים, חיילים ושוטרים. לא ברור איך דווקא התחפושות האלו שרדו במרוצת השנים, אך אולי זה קשור לכך שתחפושות אלו הן חלק מההוויה הישראלית בארצנו הקטנטונת, דמויות המלוות אותנו בחיי היומיום מזה שנים רבות. ייתכן גם שהסיבה לכך נעוצה בעובדה, כי מאוד קל וזול להשיג אותן – פשוט לוקחים את המדים של אבא מהמילואים או מחפשים  חבר שחזר בשאלה.

מה שלא תבחרו, השתדלו לא להיות יצירתיים מידיי, אתם ממש, אבל ממש לא רוצים להעביר את כל החג בהסברים לשאלה: "מה זה?? למה התחפשת?".

מקווה שהצלחתי קצת לעזור בבחירת התחפושת השנה ובכל מצב אשמח אם תשתפו אותי ברעיון מקורי שלכם לתחפושת או לדרך הכנתה.

אתם מוזמנים לצרף למשלוחי  המנות ברכות לפורים מהאתר ואם חסרים לכם עדיין רעיונות, אפשר להיכנס ולקרוא גם טיפים וכתבות שכבר הופיעו בבלוג בנושא.

חג שמח,

שי רלר.

רעמים וברקים בליל חורף קר – תובנות לחורף 2010

חיכינו והמתנו, ולאחר איחור אלגנטי ואופנתי קיבלנו אותו. כפיצוי על העיכוב, הוא הגיע מחוזק ומתוגבר ברוחות שמזמן כבר היו צריכות לקבל שלילה או לפחות קנס על מהירות .
האמת היא, שהמתנו זמן רב וכבר כמעט שהתייאשנו, אך ברגע האחרון, ממש כמו סל בשנייה האחרונה, הוא פה. כמו שרובנו יודעים – אין טוב בלי רע וכאשר הדבר נוגע לארצנו הקטנטונת, המשפט הזה מקבל משנה תוקף. השפעות "הסופה" החורפית חוזרות על עצמן כל שנה מחדש בעוצמות כאלו או אחרות, אך משום מה, כל שנה מחדש אנחנו מופתעים מתופעות הלוואי, לא לומדים כלום ואחרי שהכול חולף כולם שוכחים ונזכרים שוב בשנה הבאה.
אז כדי לנסות להקטין את השפעותיו הבעייתיות ולהסיק מעט מסקנות לחורפים הבאים, אספתי קצת תובנות עד כה מחורף קצר זה:

פרופורציה – ראשית, חשוב לשים דברים על דיוקם – בכל מהדורות החדשות, העיתונים והאינטרנט מסקרים בדרמטיות את "הסופה" ונראה לי שטיפ טיפה מגזימים. נכון, זה גשם ורוחות וברד אבל מכאן ועד לסופה המרחק גדול. אני מאוד מקווה שבמקומות אחרים בעולם (ניו אורלינס למשל) לא רואים את ההתרחשות והדרמטיזציה סביב הדבר הזה שנקרא חורף, כי אחרת זה יכול להיות מביך.

הפסקות חשמל – ממש בזמן כתיבת בלוג זה אני עד למתקפת הפסקות חשמל. הבהובי האור הבאים והולכים שגורמים לי להרגיש בעיצומה של מסיבת כיתה מעלים בי את השאלה – איך הדבר ייתכן? מדינת ישראל, שנת 2010, מהמדינות המתפתחות ביותר בעולם לא מסוגלת להתמודד עם קשיי העונה ואזרחיה נאלצים לשבת בחושך זמן רב. נכון, ישנם אמנם מפגעים בלתי צפויים, אך מהיכרותי עם המנטאליות המקומית אני בטוח שניתן היה לעשות דבר או שניים כדי למנוע לפחות מחלק מאתנו את אי הנעימות.

רחובות מוצפים – אם התמונות של הרחובות המוצפים מזכירות לכם משהו, אז או שהייתם בטיול בוונציה ואתם מתענגים על הזיכרונות או שאתם נזכרים בדיוק באותן תמונות, באותם מקומות משנה שעברה, אשר גם אז מערכת הניקוז לא עבדה כראוי. אין לי הסבר הגיוני למה העיריות השונות לא עושות כלום במשך עשרת החודשים שלא יורד פה גשם, אולי הם פשוט איבדו את התקווה שהשנה ירד גשם?

קריסה כללית – קצת גשם, מה כבר ביקשנו? אז קבלנו את מבוקשנו וקצת יותר: דודי שמש מעופפים, עצים שנשבר להם והחליטו לעבור לגור על גג מכוניות חונות ושיטפונות בנחלים (גם בכאלו שרק בזכות גשמים שכאלו זכו לתואר נחל). תוסיפו לזה את החקלאים אשר עד כה ייחלו לגשם ועכשיו עלולים קצת להצטער שהוא בא בחוזקה הנוכחית, כי חלק מהיבול קפא או הוצף וכמובן, אל תשכחו את רכבת ישראל, שגם היא הצטרפה לחגיגה והשאירה עשרות חיילים ושאר אזרחי ישראל מאוד לא רגועים בתחילתו של שבוע זה. בעצם, כשחושבים על זה, בשביל רכבת ישראל, זה בסה"כ עוד יום עבודה רגיל.

אולי בסה"כ אף אחד מאתנו לא אשם, הרי ימי החורף בארצנו הם מעטים כ"כ ולכן אנחנו לא ממש זוכרים מה היה פה בשנה שעברה ולכן זה אולי בכלל טוב שלא יורד כאן הרבה גשם. אנחנו בקושי מסתדרים עם יום וחצי של גשם אז תארו לעצמכם מה היה קורה פה עם קצת יותר מזה…
מה שלא יהיה, תשתדלו ליהנות ממזג האוויר החורפי ותזכרו: עם תה, מול מפזר החום או במיטה מתחת לפוך  – הייאוש נעשה יותר נוח.

שלכם,

שי רלר

[ad#Google Adsense 336×280]

באתי חושך לגרש – חנוכה הגיע

 

כבר יותר מידי זמן שלא היה פה איזה חג וכבר באמת שהתחיל להיות קצת משעמם. תודו שאם לא הייתם קוראים את הבלוג, בכלל לא הייתם זוכרים שחנוכה מתקרב. אם פעם היה ממש קל לזהות כי החג ממשמש ובא (הודות למזג האוויר החורפי הפוקד את אזורנו בתקופה זו) אז בשנים האחרונות זו נעשתה משימה כמעט בלתי אפשרית. לצערנו, החורף בשנים האחרונות מחפש לו (ויש לציין שהוא גם מוצא) מקומות קצת יותר נעימים לבלות בהם את זמנו ולא ממש מעניין אותו שישראל מתייבשת. אז חוץ מזה שיש מצב שעוד איזה שנה שנתיים נוכל להחליף את השם ישראל לסהרה, מבלי ששמנו לב נעלם לנו אחד מסימני ההיכר של חג החנוכה.

אז כדי לנסות לעזור לכם ולי בכל זאת לזהות כי החג בפתח, ליקטתי כמה דרכים שיסייעו לנו לא לפספס את החגיגות של חג האורות:

  • בחנויות מוכרים מנורה כזו, נו ממש כמו שיש בסמל המדינה וזה לא יום העצמאות, אז כנראה שזו לא מנורה אלא חנוכייה וכנראה שחנוכה מגיע.
  • ברחוב יש ריח חריף של שמן טיגון ישן ואתם לא ליד דוכן פלאפל או ליד סניף של אחד מתאגידי המזון המהיר, אז כנראה שאתם ליד מאפייה שמטגנים בה סופגניות וכנראה שחנוכה מגיע.
  • אמא קנתה חבילות של נרות ולאף אחד בבית אין יומהולדת בזמן הקרוב, אז כנראה שהיא מתכננת ארוחה רומנטית לאבא. אם גם זה לא, אז סביר להניח שאלו נרות לחנוכייה וחנוכה מתקרב.
  • אם הילד שלכם התחיל להתעניין בהשקעות בבורסה ואפילו עשה מנויי לגלובס והוא בסה"כ בן שש, אז כנראה שהוא בונה על דמי הכיס של החג וכנראה שחנוכה מתקרב.
  • בפרסומות בטלוויזיה כל הזמן רואים ושומעים את אותם שירים בכיכובם של מיטב אמני ארצנו וכוכבי ילדים זמנים, המזמינים את כל המוני בית ישראל להכיר את ההפקה הכי מושקעת. טוב, פה זה קל – זה קורה (למזלנו הרב) פעם בשנה – בחנוכה.
  • כאשר אתם שמים לב שיותר ויותר אנשים גודשים את ההליכון במכון הכושר השכונתי אפשר כבר להבין שמשהו מתרחש. את ההבנה הסופית של התופעה המוזרה אנו מקבלים כאשר באותו המכון המדובר אנו רואים כרזות ענק (שניתן לראות מהירח) ובהם תמונות של סופגניות ולביבות שלידן רשומים מספרים מלחיצים (קלוריות) – כן חנוכה בסביבה.
  • אם בחנויות מוכרים כל מיני קישוטים ושרשראות של מנורות צבעוניות עד שלרגע נראה לך כי אתה במהלך טיול באירופה הקלאסית וחג הסוכות עבר כבר, אז כנראה שחג המולד מתקרב ואיתו חג החנוכה.
  • אם ילדכם שואל אתכם מה זה הדבר המוזר הזה בחנות הצעצועים עם האותיות עליו ואיפה מחברים אילו את השלט של הפלייסטישן כדי להפעיל אותו, יש מצב שהוא מתכוון לסביבון וכנראה שחנוכה מתקרב. אגב, הרשו לי הציע לכם להוריד את האפליקציה החדשה של הסביבון באייפון, כי אחרת אין סיכויי שבעתיד הוא ישחק עם אותו הסביבון.

אני מקווה שהצלחתי קצת לעזור עד שידידנו הרטוב יחזור אילנו מארצות הניכר (לפחות שיביא טובלרון) ויעזור לנו להיזכר בחג החורפי הראשון בשנה.
אתם מוזמנים להיכנס לאתר ולהיעזר במאגר הברכות לחנוכה שיש באתר, ולא לשכוח את פינות הטיפים משנים עברו – אם אתם מחפשים מתנות מיוחדות לחנוכה.
בכל אופן, בעדינות עם הסופגניות ותזכרו שאולי לא כולן אותו טעם, אבל הקלוריות זה כבר משהו אחר…

חג שמח,

שי רלר

[ad#Google Adsense 250*300]

לעשות את אותם דברים – קצת אחרת (פוסט אורח)

לקראת השנה החדשה והשנה שהסתיימה, ביקשנו מערן שחר, ד"ר להתלהבות (כן, יש דבר כזה), לשתף אותנו בכמה טיפים, בלי הרבה השקעה, שיעשו לנו את החיים למקום קצת יותר נעים, שיעזרו לנו להניע ולהשפיע ולעשות דברים שמשום מה עדיין מדשדשים באזור המודחק של אי הנוחות. ברכה חשובה לחיים…

שווה קריאה.  אם יש לכם גם תובנות וטיפים לשנה הבאה, אתם מוזמנים לשתף אותנו בתגובות.

  1. לעשות בוקר, קצת אחרת: קפה, עט וניר. לוקחים עט וניר פשוט רגיל, יושבים דקה  עם עצמנו ורושמים רעיונות פריצה, רעיונות, מחשבות, מסדרים. מתמקדים.
  2. לעשות תדריך, קצת אחרת: לוקחים את כל הצוות ל 5 דקות בעמידה ומחליפים  טריקים שעבדו אתמול. כל  אחד מספר לשני מה הלך לו טוב ואיזה משפטים בדיוק הצליחו לו אתמול. ככה אחד מביא טיפים לשני והופכים לכוח מטורף ביחד.
  3. לעשות פגישה, קצת אחרת: להוציא  אותם יותר מתלהבים ממה שקיבלתי אותם. לדבר לאט, רגוע. לתת להם לדבר. להציג את הרעיון את הכיוון, וישר לשאול  אותם מה דעתם. קצרה. 30 דק'. בסוף להוסיף משפטים כמו "קדימה. בואו נלך על זה. לא לוותר. לא לפחד".
  4. לעשות משוב, קצת אחרת: לכוון ולהדריך את הממושב או המודרך שלך, הילד שלך או העובד שלך לא  לחשוב על המילים בכלל כביקורת לא לחשוב  אם הדברים נכונים / לא נכונים אלא לקבל את הדברים כהכוונה, ככיוון לחשוב מה אפשר לקחת מזה אם בא לך.
  5. לכתוב מייל, קצת אחרתנושא: איך אפשר ל … (מה יצא לנו מזה) תוכן: הי, אהלן, 5 שורות קצרות גג ו"ביי" / "יום  נעים"
  6. לתת למישהו משימה, קצת אחרת: במקום לומר יש או נא לעשות בגלל ש … אני רוצה, אני צריך, המנכ"ל אמר, אפשר לומר אנא תעשי/ה בגלל ש… כדאי, יצא לנו מזה, תצליח  להשיג, את תקבל/י …
  7. להיות זהיר/ה (קצת אחרת): כשרואים את הטוסיק של האוטו לפניך, לתת פקודה  לרגל ימין ללחוץ על הברקס. במקום ויזה –  להתנהל יותר במזומן. יותר להביט, ולפתוח פחות את הפה. בין החדרים במשרד  לנוע לאט יותר. לדבר לבני הזוג ב ע ד י נ ו ת.
  8. לעמוד ביעד! קצת אחרת: במקום שהבוס  רץ אחריך: "מה קורה?", אני ואת ואתה מתקשרים איתו ב 18:00 ומעדכנים  אותו מרצוננו באופן קבוע מה היה, איך  סגרנו יום, ומה נעשה מחר לשיפור. אני מבקר את עצמי. אני עצמאי.
  9. סביבת עבודה, אחרת: אני אחראי  לזה, כל  יום מביט, ומחפש מה להזיז, לזרוק קצת (הרבה). מינימום. ומוזיקה, כמובן. חובה סאב וופר לרמקולים וזה גם זול (פעם  זה היה יקר)
  10. יחס קצת אחר למחלקת כספים: פעם מי שהיה בולם ועוצר ובודק כל שקל. היה קרצייה. היום הוא  יהלום. והלב. והמלאך השומר של כולנו. לעזור להם …
  11. למלא טפסים ודוחות, קצת אחרת: לפשט אותם כמה שאפשר, למנות "מנהל פשטות" לדוחות וטפסים לשים יעד  של פשטות טפסים ודוחות, לנקות / להוריד / להדגיש / מינימום מילוי, ואז להתייחס  אליהם בכבוד והערצה. הם הבסיס, התשתית, והביטחון להצלחה.
  12. מכירות, אחרת: בלי לחץ. במקצוענות. להסביר. לחדד. כמו ד"ר בתחום שלך. כן להזכיר את הרגש. את החוויה. שליטה, בטחון, שקט … לטייל לסיפור של הלקוח, לחייך איתו, להירגע איתו, לנוח איתו. זה נעים ומקרב.
  13. לחץ, קצת אחרת: כתף ימין לאחור, כתף שמאל לאחור, כתפיים  לאחור ולנשום  עמוק. עכשיו לפרק את זה לקוביות, להחליט מה חשוב יותר ולטפל בזה  באיזי.
  14. כעס, קצת אחרת: האדם שאת/ה  כועסים עליו – לחוץ. כואב לו. הוא כנראה  לא קיבל בעבר משהו שהוא רוצה. וקשה לו עם זה. הוא לא תוקף סתם. הוא לא "רע" מטבעו. אולי כישורי התקשורת שלו והרוגע, חלשים משלך. תן לו חמלה. תן הבנה. תן סליחה. חבל על הכעס.
  15. להיות אבא אמא, קצת אחרת: לנשום ולהביט בהם, לנשום שוב, לתת לריסים שלהם, לשפתיים להיכנס לנו  לווריד להקשיב  לו/ה ב 120% עין בעין, בחיוך. אי  אפשר למנוע מהם  את הקושי שהם זקוקים לו בשביל לפתח מודעות. פשוט לחבק במבט.
  16. להיות בני זוג, קצת אחרת: הם הכי  חשובים בעולם, בני הזוג שלנו. השקט  שלהם, הרוגע, היציבות. כששקט להם  – טוב לנו. היום נעים. מילים עדינות. לאט. רגיעון / רסקיו רמדי. או כל מרגיע אחר. זה חשוב. מינימום ויכוחים. 100% תשומת לב לטון דיבור לא נעים.
    הרבה חיבוקים. 3 כל יום לפחות.
  17. לשמוע מוזיקה, קצת אחרת: קלאסי באך, בביצוע קובני (לבקש בחנות), סאפרי דואו (קיצבי) דיסק 3, חובה אוסף 1 של שנות ה 80 בביצוע רגיל או dance, דויד  ברוזה, בשביל הנוסטלגיה והרכות, אוסף ספיננינג, בשביל ההליכות, 97FM עם אבי אתגר, עברית שמחה.
  18. ספר שכדאי לקרוא, קצת אחר: ארץ אחרת של אקהרט  טולה, ולפניו לקרוא  את כוחו  של הרגע הזה, של אותו אחד.

קצת אחרת.

ערן שחר, ד"ר התלהבות ©
מופעים, סדנאות, הרצאות
www.doctorenergy.co.il

[ad#Google Adsense 250*300]

שנה הלכה, שנה באה – ברכות וכרטיסי שנה טובה

שלום,

מה שלומכם?
מישהו סיפר לי שראש השנה מתקרב והצצה בלוח השנה שלי גילתה לי שזה נכון.

שבועיים וחצי לפני ראש השנה הוא זמן נהדר לעשות משהו שפעם כולם היו עושים, ובשנים האחרונות קצת הפסיקו וחבל – דווקא עכשיו אפשר ליהנות מזה יותר מפעם.

אולי כבר אפשר לנחש שאני מדבר על הכנת כרטיסי "שנה טובה".

איך מכינים כרטיס "שנה טובה"?

הכלל הכי כייפי הוא שלגמרי אין כללים. אפשר להכין מה שרוצים, כל ברכת שנה טובה תתקבל בשמחה.

בכל זאת, קיבצתי כאן כמה המלצות שעלו בראשי, ואתם כמובן מוזמנים להוסיף ולשתף בתגובות רעיונות משלכם להכנת ברכות שנה טובה.

קודם כל ודבר ראשון, כדאי למצוא ברכה. אפשר לכתוב סתם "שנה טובה" אבל הרבה יותר נחמד לקבל ברכה מושקעת. אתם מוזמנים להשתמש בברכות לשנה טובה שיש באתר. אל תהססו לשנות או להוסיף קצת לברכה שבחרתם, לפי הטעם שלכם ולפי מי שאליו מיועדת הברכה. אין כמו חרוז עם השם שלו, שגורם לו להרגיש שהברכה נכתבה במיוחד עבורו.
כדי לנצל את שאריות החופש הגדול, שווה לשבת ולהשקיע קצת מאמץ בהכנת הברכה. גם ההשקעה עצמה היא כיפית, וגם מי שיקבל את הברכה יבין בדרך כלל שהשקיעו בברכה וזה ישמח אותו אפילו יותר.

להורים שבינינו, הייתי מציע להכין את הברכה עם הילדים. כך אפשר להרוויח זמן איכות איתם, וגם ללמד אותם קצת על ראש השנה, על יצירה ויצירתיות וכמובן על משלוח בדואר – דרך נחמדה להעביר מסרים שלדעתי לא נמצאת היום מספיק בשימוש.

גם מי שאין לו ילדים בגיל המתאים, יכול לשבת ולהכין כרטיס שנה טובה בהשקעה קטנה או גדולה.

תוכלו למצוא סרטון עם הסברים איך מכינים כרטיס כזה על קרטון: כרטיס שנה טובה בסגנון קלאסי או למשל  כרטיס שנה טובה עם תפוח. גם בקישור הזה תמצאו מידע שימושי, כולל הסברים איך להפעיל את הילדים (מעל גיל 3). אתר נוסף הוא אתר יצירה, שמאפשר להדפיס ולהכין ברכות לראש השנה לצביעה.

על קצה המזלג ממש, אמליץ להשתמש בדפים צבעוניים, לא להתבייש לצייר, לגזור ולהדביק בצורות שונות וכמובן להדביק נצנצים כמו בברכות השנה הטובה הקלאסיות, של פעם.

מי שלא אוהב לצייר, יכול להריץ חיפוש קצר בגוגל ולמצוא תמונות מתאימות לגלויות שנה טובה, במגוון סגנונות (אם מחפשים משהו קלאסי, אני מאוד נהניתי לראות את אוסף ה"שנות טובות" הזה, אפשר לבחור אחת או כמה ולהדפיס. אם רוצים משהו בסגנון קצת יותר חדש, אהבתי את ברכת השנה הטובה החדשה הזו, למשל).

עוד דבר שאפשר להמליץ עליו בברכה כזו, במיוחד למי שיש לו ילדים שסבא וסבתא שלהם אוהבים מאוד – אפשר לצלם אותם ולפתח תמונה. זה כבר פחות מקובל היום, והתמונה הופכת למשהו הרבה יותר נחמד. המחיר, אגב, יכול להיות סביב שקל לתמונה, כך שזה בהחלט שווה את המאמץ.

אחרי שסיימנו להשקיע, להכין, לגזור ולהדביק, עושים את הדבר (כמעט) האחרון: מכניסים את הגלויה למעטפה, סוגרים את המעטפה, מדביקים בול (הכי כיף ללקק עם הלשון. לאניני הטעם, אפשר גם להרטיב עם טיפה מהברז) ולא שוכחים לכתוב כתובת שולח ונמען. אחרי שמשלשלים את המכתב לתיבת הדואר הקרובה למקום המגורים (תודו שכבר מתחשק לכם לעשות את זה…) מחכים כמה ימים, ואז מקבלים טלפון ממי שקיבל את הברכה, או, אם הוא בחר להפתיע, ברכת שנה טובה בדואר היישר אליכם הביתה.

שלכם,

אחיה

[ad#Google Adsense 250*300]

ט"ו באב – חג לאהבה

כתבו עליה עשרות אם לא מאות שירים. היא יכולה לרומם את רוחנו אך גם יכולה לצער אותנו עד מאוד. היא מחזקת או אולי מרסקת, אך דבר אחד בטוח, אצל כל אחד היא פותחת מגירה אי שם בחלק השמאלי העליון של בית החזה. אם כל זה לא מספיק, היא אפילו קיבלה יום חג במיוחד בשבילה: ט"ו באב – חג האהבה. אז לפני שמתחילות החגיגות הרשו לי להציג בפניכם שתי גישות לאותו יום חג, שמבלי לצאת בהכללות כמובן, בד"כ קשורות להבדל בין שני המינים.

ישנן בנות

יש כאלו (בד"כ הנקבות שבינינו) שבשבילם ט"ו באב הוא האירוע המשמעותי ביותר בשנה. חודשים של תכנונים, תכניות ותכניות מגירה (לכל מקרה שחלילה עלול לקרות) והכול בכדי להפיק את האירוע שאהובם לא ישכח לפחות עד ט"ו באב הבא. כמובן שכל המרבה, הרי זה משובח ולכן לפעמים נוצרת ההרגשה כי מדובר בכלל באיזו חתונה גדולה או אירוע ההכתרה של מחליפת מלכת אנגליה שתחיה. ראשית, המיקום חייב להיות רומנטי או פסטורלי וכמובן שעדיף גם וגם (גם פירנצה או פריז זה טוב). שנית, כמו כל ישראלי טוב, גם בחגיגה הזו אנו חייבים לשלב אוכל, רק שבאירוע שכזה צריך לנקוט משנה זהירות. יותר מידי שוקולדים, קצפת או תותים מצד אחד ויין או שמפניה מצד שני עלולים להוביל אותנו לתחושה מוזרה בבטן, ולא, אני לא מתכוון לפרפרים של התרגשות, אשר יעבירו את מיקום החגיגה למקום ממש לא רומנטי וממש, אבל ממש לא פסטורלי. ולבסוף כמובן אסור לשכוח את גולת הכותרת – המתנה. תמיד איכשהו זה בצורה של לב עם תמונה (בד"כ מביכה) של שניכם או בובה, או נר ריחני שמצטרפים לחבריהם המאובקים על המדף. נראה כאילו כולם יודעים כי הרי לא באמת יהיה שימוש לאותם מתנות כבר מחר בבוקר, אבל חג זה חג!

גבר הולך לאיבוד

 

יש כאלו (בד"כ הזכרים שבינינו) שבשבילם ט"ו באב הוא…. עוד יום בחודש אב והקשר היחיד בין תאריך זה ואהבה הוא מקרי בהחלט. כמובן שהם מתחילים לקבל רמיזות עדינות ולעיתים פחות עדינות, מס' שבועות לפני התאריך המיועד שמא חלילה וחס הם ישכחו מן המאורע המתקרב, כמו שקרה בשנה שעברה. כל ניסיון להדחיק את הנושא או להתחמק ממנו בעזרת תירוץ כמו: מילואים, לחץ בעבודה או מים בברך כנראה לא יצלח כבר השנה. טוב, כשאין ברירה אז אין ברירה ואם לא רוצים למצוא את המזוודה מחוץ לדלת ביום שאחרי, אז יש שתי אופציות:

הראשונה (המסוכנת יותר) – לנסות לשכנע אותה שלא צריך לחגוג השנה בעזרת התירוץ שאתם אוהבים האחד את השני גם ככה ואתם לא צריכים תאריך ספציפי כדי לציין זאת. האופציה השנייה היא להיכנע ללחצי המערכת ולהתחיל לחשוב על דרכי הפעולה. אני משתדל לא לצאת בהכללות (ויסלחו לי הגברים שכן משקיעים) אבל באופן כללי אנחנו בטוחים שזה די מיותר כל העסק ובמיוחד כאשר אנחנו צריכים לתכנן, להפיק ולבצע וכל זאת בכדי להימנע מתקרית בינלאומית עם אהובתנו המצפה. לבסוף, לאחר כל המאמצים וההשקעה המטורפת זה נגמר בזר פרחים עם שניים או שלושה בלונים והרגשה שהשנה ממש שיחקנו אותה.

מי אוהב אותך יותר ממני

תחגגו איך שתחגגו, אך מה שבאמת חשוב זה לזכור שהמתנות והדרך בה חוגגים הם חשובים, אבל הם לא העיקר. הדבר החשוב ביותר היא ההרגשה והידיעה שיש שם מישהו שמכבד, שמעריך ושיהיה שם לחבק כשצריך. חג האהבה הוא הזדמנות טובה, אך זכרו מידי פעם לחגוג ולציין את אהבתכם בברכה לאהוביכם, במילה או בחיבוק, כי אהבה היא סוג של מפעל שצריך לדעת לתחזק ולשמר בכדי להגיע למקסימום רווחים.

ברשותכם, מילה אחרונה לסיום לאלו שעדין לא מצאו את האדם המתאים לחגוג איתו חג זה: אני לא אשגע אתכם בקלישאות כמו – "לכל סיר יש מכסה" (וכבר נכתבה תגובת המכסה), אלא רק עצה קטנה: תאהבו קודם כל את עצמכם, אחר כך את הסביבה. היו אופטימיים והאהבה כבר תגיע אליכם (לפעמים זה לוקח קצת זמן – לא להתייאש).

אוהב אתכם,

שי רלר.
[ad#Google Adsense 250*300]