בימים האחרונים נערכה תחרות כתיבת ברכות בנושא חנוכה. גולשים רבים נרתמו למאמץ ושלחו ברכות נהדרות. תודה לכולם.
קיבלנו כעשרים ברכות ואנחנו ממש מתנצלים שאי אפשר לחלק פרסים לכולם. צוות האתר קרא את כל הברכות. הברכות היו מוצלחות ויפות והיה קשה לבחור, אך בסופו של דבר גובשה רשימת הזוכים.

רשימת הזוכים

• במקום הראשון, זכתה הברכה של אבישג ציליק, "מאירים לאחרים".
• במקום השני, זכתה הברכה של רויטל מור "מה קורה בחנוכה?"
• במקום שלישי זכתה הברכה של אירוס זריני "זרקור לחג הנרות"

ברכות נוספות שאהבנו ובהחלט רצינו שיזכו:

• ברכה לחנוכה לתינוק שלי / מיטל ריזגן
• הלוואי שיתגשמו כל המשאלות / עופרי איתן
• נר ראשון של חנוכה / אורטל מכלוף

המשיכו לעקוב אחרינו. בחודשים הקרובים נבצע תחרויות נוספות ונחלק פרסים נוספים.
זוכים יקרים, השוברים נשלחו אליכם למייל. המלצה אישית, הזדרזו לנצל את השוברים.
תודה גם לפיק א בוק, על החסות.

חנוכה שמח!

היי,

מראש אני מבקש את סליחתכם, אך על אף שהבלוג הזה עוסק בחג, עוטף אותו הפעם מעטה מה של רצינות. החלטתי לשתף אתכם במעט בחוויותיי ומחשבותיי בעת האחרונה – כמו חצי טיפול אצל פסיכולוג, רק הרבה יותר טוב (פה זה בחינם… לא?)

פרופורציות

מי מאתנו לא מתעצבן או מתרגש לפחות פעם ביום מרכב שחותך אותו בכביש, מהעומס בעבודה מהמבחן המתקרב או מחבר'ה שהבריזו לו? באותו רגע זה נראה לנו מינימום סוף העולם  מהסוג הרע ביותר. וכאלו שזה לא מספיק ,כשאנחנו מתלוננים על זה, אז אומרים לנו את המשפט המעצבן: "שאלו יהיו כל הבעיות שלך". לכל הנוהגים להשתמש במשפט זה, ברור לי כי כוונתכם היא לנחם, אבל תבינו, באותו רגע נתון אלו באמת הבעיות היחידות שלנו.

לגבי אותם העצבים והלחצים – הכול מתחיל ונגמר במילה אחת: פרופורציות. קשה מאוד ברגע נתון לעצור ולבדוק באמת את גודל "האסון" אבל מאוד מומלץ. אם אתם מתקשים, קחו דף תרשמו עליו בגדול את המילה פרופורציה והדביקו אותו באוטו, במשרד או בחדר כך שכל הזמן תזכרו לשמור על פרופורציה ועל עצמכם.

מטה ומעלה

לכולנו יש ימים טובים יותר וטובים פחות, אך לפעמים מגיעים להם ימים בהם כלום אבל כלום לא הולך והצרות כמיטב המסורת באות בצרורות. ימים כאלו שמרגיש כאלו הכול סוגר עלינו ויש בגרון מחנק  תמידי כזה שרק מחכה לפרוץ החוצה ולשחרר הכול . יש המפחדים מהשחרור הזה ומלתת לעצמם לזרום עם הרגש ולהתבאס כי זאת חולשה להיות קצת עצוב או חלילה להוריד דמעה או שתיים. להפך אני אומר – לא חולשה ולא נעליים. צריך לדעת שזה בסדר לשחרר ושזה התרופה הכי טובה לכל מכאוב או מצוקה, אך לא פחות ואולי אף יותר חשוב זה לדעת לא לשקוע בבאסה ומהנקודה הנמוכה להתרומם ולהתחיל דרך חדשה. כתבו כבר לפני: "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" או בפשטות – אחרי כל ירידה יש עלייה.

שוב, סלחו לי על הרצינות היחסית של דבריי, אבל הרגיש לי נכון לשתף אתכם במעט ממחשבותיי בתקופה האחרונה. לא הייתה לי חלילה כוונה לדכא אתכם או להטיף לכם אלא לשתף אתכם בתחושות ורגשות שאני מאמין שהם גם מנת חלקכם.

 אולי זה עיתוי קצת מוזר לכתוב על זה בבלוג הזה, אבל מצד שני אולי לא יכולתי לבחור עיתוי טוב יותר, לפני חג החנוכה – הוא חג האורות, חג המסמל בעיקרו שמחה, התרוממות נפש ובכלליות תחושה מאוד חיובית. אם זה בגלל הסופגניות, הסביבונים או הנרות מהות החג היא שמחה ואופטימיות המתחברים כ"כ עם התחושות והרגשות הפחות נעימים שתיארתי מעלה. אז אתם מאותם אנשים שחווים בתקופה זו את תחושות ומחשבות הפחות נעימים הללו נצלו את החג הקרב וסמנו אותו כמפנה כנגדם.

זמן לנקודת מפנה

זה בהחלט זמן טוב לנצל את אווירת החג, להישטף בתחושות הנעימות אשר הוא מביא איתו ולצאת לדרך חדשה .

חג שמח ומלא אור,

שי רלר.

עדכון: התחרות הסתיימה. תודה לשולחים. התוצאות יפורסמו בקרוב. המשיכו לעקוב, מידי חודש-חודשיים, נבצע תחרויות נוספות.

לקראת חג החנוכה הקרב ובא, אתר הברכות הישראלי וחברת Pic-A-Book, מציעים לכם מתנות בתחרות נושאת פרסים לכתיבת ברכות לחנוכה.

פיק-א-בוק הדור הבא של אלבומי התמונות

איך משתתפים?

על מנת להשתתף בתחרות, עליכם לחבר ברכה מקורית פרי עטכם שקשורה לחנוכה ולהעלות אותה לקישור הבא.
לאחר מכן, פרסמו את הקישור לברכה שהעליתם בתגובות של פייסבוק בתחתית הפוסט הזה. אם אין לכם פייסבוק, אפשר להדביק את הקישור בתגובות של הבלוג.

על הברכה להיות באורך של חמש שורות לפחות, מקורית (לא מועתקת), ובכפוף לתקנון האתר.
התחרות מתחילה ביום רביעי, 7.12 ונסגרת ביום שני, ה19.12 בשעה 10:00. עורכי התוכן של האתר יחליטו על הזוכים והתוצאות יפורסמו בהמשך בדף האוהדים של האתר בפייסבוק.

הפרסים בתחרות

• מקום 1 – שובר בשווי 279 ש"ח
• מקום 2 – שובר בשווי 248 ש"ח
• מקום 3 – שובר בשווי 154 ש"ח

השוברים שווי ערך לאלבום קלאסי בעל 70 / 52 / 20 עמודים בהתאמה, כולל משלוח בדואר רשום. ניתן להזמין מוצר יקר יותר ולשלם את ההפרש. ניתן לאסוף עצמאית את המוצרים ולחסוך את דמי המשלוח, אך לא ניתן לקבל החזר כספי תמורת ההפרש.

בנוסף, זוכה בשובר בשווי 279 ש"ח, שחר דאלי מצוות הכותבים שהעלתה בשנה החולפת כשמונים(!) ברכות חדשות וסייעה בהתנדבות לעשרות גולשים לכתוב ברכות אישיות. שחר, השובר בדרך אלייך.

זו גם הזדמנות לומר תודה לכל צוות הכותבים שעושה את עבודתו בהתנדבות, בשמחה ובכיף  ותודה לחברת פיק-א-בוק על המתנות השוות.

חנוכה שמח!

הם נפגשו בדרך לבית הכנסת,
הוא היה נבוך והיא קצת מהססת,
החליפו מבטים מבוישים,
הסתתרו בין אנשים,
כשהתחילה התפילה היא התבלבלה,
הוא הסמיק וצחק,
השתעל, כמעט נחנק,
בעזרת הנשים כבר היו ליחשושים -
כשיצאו החוצה היא כבר הייתה לחוצה,
והוא – מה זה חנון יצא!
לא ניגש, לא דיבר,
בחור צנוע, יהודי כשר.
בשבת שאחרי, היא כבר התלבשה יותר יפה,
התאפרה, שמה בשיער ספריי,
וכשהיא צועדת לאיטה,
פתאום אותו קלטה:
חתיך כזה עם כיפה
"איתו אני רוצה להיכנס לחופה" -
חשבה לעצמה,
עוד מבטים, עוד דפיקות לב -
תשמעו, זה לא פשוט להתאהב.
עד שסוף סוף ידידנו הבין,
שיש פה הזדמנות לנישואין
ושאם אתה רוצה את הבחורה -
פשוט תיזום, זאת כל התורה,
אבל עד שהוא פתח את הפה,
הוא גמגם כמו משה,
כנראה, בנות, שלמצוא חתן טוב זה באמת קשה,
אז לכל הבנות שמחכות לאביר על הסוס הלבן -
לא לדאוג, הוא בסוף יבוא כשיגיע הזמן,
עם סוס, בלי סוס,
רווק, אלמן – לא עלינו – או גרוש פלוס
העיקר שיהיה בן אדם -
מבין, אוהב, מקשיב, טוב לב וכמובן נאמן

שבת של שלום ואהבה
מירב

זהו. משנה הבאה אני מפסיק לעשן! זהו. אחרי החגים, אני מתחיל דיאטה ונרשם לחדר כושר!

מי מאיתנו לא הבטיח לעצמו או הכריז בפומבי את הבטחות הללו. מי מאתנו לא קווה במסתרי לבו שהשנה החדשה, היא השנה שבה הכול ישתנה: האהבה האמיתית סוף סוף תגיע, העניינים במקום העבודה יסתדרו ונצליח להרוויח קצת יותר כסף, והלוואי שהשנה נוכל לנסוע לחופשה שכ"כ הרבה זמן אנחנו מתכננים. זה  תמיד מרגיש כאילו ראש השנה מסמל נקודת מפנה  בחיינו, או לפחות כך אנו מקווים.

שנה לא פשוטה עברה על העם השוכן בציון, אך למרות זאת, זה לא מקרה חריג במחוזותיו אשר אין בהם אף רגע דל. אז בפרוס השנה החדשה הרשיתי לעצמי לעשות סיכומון קל לשנה החולפת ולציין מספר תחומים ואירועים בולטים.

כלכלה

מצד אחד, היו שנים כבר יותר גרועות ומצד שני זו לא חוכמה שאני אומר את זה בכזה רוגע ונחמה, אחרי הכול אני לא משקיע שקל בבורסה. כמויות הקפה, הסיגריות ולחץ הדם המטורפות ושעות השינה המועטות של העוסקים במלאכה, יכולים בהחלט להעיד על רכבת ההרים בכלכלה העולמית והמקומית שלנו. אבל אם לנסות ולהיות אופטימיים – חשוב לזכור, שלפני כל עלייה יש ירידה…

בטחון

טוב זה לא כ"כ חוכמה לציין בסיכום השנתי את תחום זה, כי בשישים ושלוש השנים האחרונות (ועוד קצת לפני) תחום זה תפס מקום נכבד בסיכומים השנתיים ולצערנו לא תמיד בצורה חיובית. מבלי להעכיר יותר מידי את האווירה, איני איש בשורות גם השנה. קאסמים, גראדים, ספטמבר, מהפכות שלטון, פינויי שגרירות, משטים/מטסים והעשרת אורניום היו חלק בלתי נפרד מחיינו השנה. את חלקם אנחנו מכירים כבר משנים קודמות ולגבי השאר – נו טוב, כל יום לומדים משהו חדש.

ספורט

אולי פשוט כדאי שנעבור לנושא הבא? טוב אם בכל זאת אתם מתעקשים אז תנו לי דקה לחשוב על תחום ספורט ישראלי שממש הצליח השנה. טוב, זה בגדר משימה בלתי אפשרית בדקה ואפילו בשעה למצוא אחד כזה (דוקים לא נחשב, אה?) אחרי כל ההצהרות שאנחנו טובים וחייבים לנצח ושהשנה ההגרלה ממש קלה והכוכבים בשמים מסודרים נכון, אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה, לא לפני שהאשמנו את המאמן, השופט, האמא של השופט, המגרש וכמובן את האנטישמיות.

 צדק חברתי

כבר אמרו כמעט הכל על ההפגות, המנהיגים משני הצדדים, על מחירי הדירות, הקוטג' והאוהלים שעלו וירדו ושוב עלו, אך ארצה להתייחס לנושא הזה ברשותכם מתוך חוויה אישית. גם אני הייתי נוכח באותה הפגנה המונית וחוץ ממהותה הרעיונית החשובה, היה כ"כ כיף לראות את המוני בני עמנו מכל הגילאים, המינים והסוגים עומדים יחדיו מחויכים בחום התל אביבי הדביק בכדי למחות ביחד למען אותה מטרה. איני יודע האם המחאה עזרה או תעזור, אבל תמיד כיף לחוש את אווירת הביחד הזו החוצה מחסומים רבים המפרידים בינינו ביומיום.

ראש השנה הוא בהחלט זמן טוב להתחלות חדשות, אבל למה לחכות עוד כמה ימים? התחילו כבר עכשיו לאהוב, להפסיק לעשן, להגיד לסובבים אתכם כמה הם חשובים לכם ואפילו לעזוב הכל ולנסוע לאותה חופשה שעליה חלמתם. חוץ מזה אל תפסיקו לרצות, לחלום ולקוות שהשנה החדשה תהיה טובה מקודמתה בשלל תחומים.

אה, ועוד דבר אחד אחרון – מי שלא יהיה שאחראי על הנושא הזה, תעשו טובה ותחזירו לנו כבר את גלעד כדי שהאמרה "שאת החג הבא גלעד יחגוג בבית" לא תהפוך חלילה לקלישאה.

חג שמח,

שי רלר.

בלוג וידאו חדש באתר הברכות הישראלי. הבלוג נכתב ומוגש על ידי שי רלר.

שי, אנליסט במקצועו, בוגר מכללת רופין בהצטיינות יתרה, שירת כמ"פ ביחידת מודיעין שדה. לפני כשש שנים, בתום שירותו הצבאי יצא לטיול במזרח, במהלכו נפצע אנושות בתאונה. מאז, למרות הפציעה, הוא כובש פסגה אחר פסגה ומוכיח לכולנו שאפשר גם אחרת.

בשנתיים האחרונות, שי מלווה אותנו כעורך תוכן ואיש השיווק באתר. הרי לפניכם פינת טיפים מצולמת המוקדשת הפעם לכל משועממי חופשת הקיץ ולאלו שמחפשים רעיונות מה לעשות במהלך החופשה.

תגובות הערות והצעות לטיפים נוספים יתקבלו בברכה.

לפני כשנתיים הצטרף אלינו שי לצוות אתר הברכות הישראלי כעורך תוכן, איש שיווק ובלוגר.
בשבוע החולף הוא קיבל את התואר לאחר סיום לימודיו ובקרוב יתחיל לעבוד כאנליסט באחת מחברות הסלולר. צוות ערוץ 10 ליווה את שי במהלך קבלת התואר והרי הכתבה לפניכם.

שי, אנחנו מפרגנים לך בענק. אתה מתחיל עכשיו לעבוד במקום חדש, אבל אנחנו מקווים מאוד שתמצא את הזמן גם להמשיך ולכתוב בבלוג מידי פעם.

בהצלחה!

צוות אתר הברכות הישראלי

לא ממש ברור מה בדיוק הקשר בין פסח ובין כל הנקיונות המטורפים והשיפוצים למיניהם הפוקדים את בתי ישראל בימים אלו שלפני החג הבא עלינו לטובה. אולי זה באמת הרצון האמיתי לקיים את מצוות החג האוסרת על קיום פירורי חמץ ועוגיות (כאלו שלא כשרות לפסח) מתחת לשטיח, או הזדמנות טובה לנצל את העניין וסוף סוף לנקות ולסדר דברים שתכננו לעשות, אבל לא ממש מצאנו את הזמן ו/או הכח אליהם.

בכל מצב, תהיה הסיבה אשר תהיה, זו הזדמנות מעולה לקחת יוזמה, לנצל את רוח החג ופשוט לנקות. אני לא מתכוון בהכרח לניקיון של מטאטא ואקונומיקה, אלא למספר דרכים  ודברים שאותם אפשר לנקות ולחדש. הנה כמה הצעות, קראו והחליטו בעצמכם (אגב, אפשר לשלב כמה ביחד):

לנקות את הבית

טוב זהו הניקיון המפורסם והכ"כ מזוהה עם החג הזה. יש כאלו המחמירים יותר או מחמירים פחות, אבל כמעט בכל מקום אפשר להריח את ריחם "המעורר" של חומרי הניקוי וצבעי הקיר למיניהם. זאת בעצם סיבה למסיבה בקרב אלו הממעטים לנקות ולסדר ביומיום ועל הדרך (אם במתכוון ואם לא) הם מרווחים מצווה.

לנקות את הראש

האביב המבצבץ לו וחול המועד, הם הזדמנות טובה לצאת לחופשה, לנוח או לטייל ובעיקר לנקות את הראש. יש כאלו (נראה לי הרוב) שהחליטו ליישם את הרעיון של נקיון מסוג זה במאת האחוזים ולהרחיק בחופשה כמה שרק אפשר ולעשות את הניקיון תוצרת חוץ ובאווירה פחות ישראלית. לעומתם, גם השנה, בטח ניווכח לדעת כי ישנם כאלו שהחליטו לנקות את הראש בעזרת כמה סטייקים או שיפודים  בפארק הקרוב.

לנקות את הנפש

ע"פ המקורות, חודש ניסן החודש בו חל פסח, הוא החודש הראשון בחודשי השנה העבריים ובתור אחד שכזה הוא בעצם מעין ראש השנה. אולי קצת הצלחתי לבלבל אתכם עם החגים והחודשים אבל הנקודה היא שפסח מסמל משהו חדש. אם זה בגלל שהוא החג הראשון בשנה החדשה או בגלל שבו החל עידן חדש של יציאה מעבדות לחרות. על כן, זו הזדמנות טובה להחליט שאנחנו מנקים את הנפש מכל המשקעים והדאגות ופותחים דף חדש.

בחרו את הדרך או הדרכים אשר אתם בהם תנקו בפסח הקרוב ובכל מצב השתדלו ליהנות מההכנות לחג (גם אם לפעמים הם קצת מעייפות) ומהחג עצמו. עזבו אתכם מחישובי קלוריות למיניהם ודחו במספר ימים את תחילתה של הדיאטה. חיכיתם עד עכשיו, אז לא יקרה כלום אם תדחו את זה כמה ימים.

אז שיהיה חג שמח וכשר (לשומרים) ואתם יותר ממוזמנים לכתוב תגובות, הערות והארות הקשורות לפסח, ואל תשכחו לצרף ברכה לפסח ממדור הברכות לפסח באתר הברכות הישראלי.

חג שמח!

שי רלר

כמו שמקובל במחוזותינו בשנים האחרונות, אנו משתוקקים להיות, להרגיש ובעיקר לחיות כמו ההם באמריקה. מסעדות אוכל מהיר מציפות כבר מזמן כל פינה, השפה העברית שזורה אינספור מילים בלע"ז ובסלנג סטייל ניו יורק והרכבת התחתית (או לפחות התוכנית לאחת כזאת) ממש כמו שם בניכר. אך יאמר לזכותנו, כי לפחות בדבר אחד אנו יכולים לטעון לזכות ראשונים (לפחות לפי המסורת) ושבמקרה הזה, דווקא ההם שם, בארץ כל האפשרויות העתיקו מאתנו. אני מתכוון כמובן לחג הפורים ולמקבילו הלועזי – ליל כל הקדושים (הלוו וין) אשר בשניהם המנהג המרכזי הוא להתחפש. אנחנו, כיאה לעם היהודי הכ"כ אוהב את תרבות "השדרוגים", החלטנו להוסיף שמחה לשמחה וכך קבלנו בנוסף למנהג התחפושות גם את מנהג "השתייה עדלאידע" (כמובן בלי לנהוג…). אז לכל מחפשי התחפושות למיניהם, אספתי כמה רעיונות/תובנות אשר נוגעות לתחום התחפושות. תעיפו מבט, אולי תקבלו איזה רעיון לתחפושת.

לא בשבילי

אותם האנשים אשר לא מתחפשים אבל מגיעים למסיבת הפורים כאשר הם ציירו משהו קטן על הלחי בעזרת כלי האיפור של אמא ומבחינתם הם התחפשו. אז זהו שלא. אנשים תשתחררו, פעם אחת בשנה זה בסדר להשתטות.

ההיסטוריה חוזרת

איכשהו כמעט בכל בית בתוך שקית ישנה בבוידם קיים מצבור של תחפושות (או חלקי תחפושות) שנאספו במהלך השנים ובכל שנה בפורים הם קמות לתחייה. חוץ מהקטע הנוסטלגי הנחמד שבכל העניין הזה, אתם עלולים להיתקל בבעיה: איך להסביר לאמא בעדינות מבלי שתפגע שזה לא כ"כ מתאים לקחת את התחפושת שלה מכתה א' של גולדה מאיר.

דרושה משכנתא

היום בחנויות קיים שלל עצום של תחפושות ואביזרים לפורים שבאמצעותם אפשר לממש כמעט כל פנטזיה ולהיות מישהו אחר ליום אחד בשנה (יש גם כאלו שזורמים עם זה לקצת מיום אחד או שניים). אך, לעיתים מחירם של אלו עלול להיות שווה ערך לרכישת דירת 3 חדרים במרכז ת"א (בלי חניה) או לפחות לדמיי שכירות חודשיים. לכן, אל תהיו עצלנים, תנסו להכין את התחפושת או חלקים ממנה בעזרת חומרים שנמצאים כבר בבית. יש אפילו סיכויי שתיהנו מכך…

התחפושת הנצחית

במהלך שנות חיי נתקלתי במגוון רחב של תחפושות (חלקן אפילו ממש מוצלחות),  אך ישנן מס' תחפושת שכל שנה חוזרות על עצמן, לא משנה מה. מאז שאני זוכר את עצמי אני נתקל בכל פורים בתחפושות של חרדים, חיילים ושוטרים. לא ברור איך דווקא התחפושות האלו שרדו במרוצת השנים, אך אולי זה קשור לכך שתחפושות אלו הן חלק מההוויה הישראלית בארצנו הקטנטונת, דמויות המלוות אותנו בחיי היומיום מזה שנים רבות. ייתכן גם שהסיבה לכך נעוצה בעובדה, כי מאוד קל וזול להשיג אותן – פשוט לוקחים את המדים של אבא מהמילואים או מחפשים  חבר שחזר בשאלה.

מה שלא תבחרו, השתדלו לא להיות יצירתיים מידיי, אתם ממש, אבל ממש לא רוצים להעביר את כל החג בהסברים לשאלה: "מה זה?? למה התחפשת?".

מקווה שהצלחתי קצת לעזור בבחירת התחפושת השנה ובכל מצב אשמח אם תשתפו אותי ברעיון מקורי שלכם לתחפושת או לדרך הכנתה.

אתם מוזמנים לצרף למשלוחי  המנות ברכות לפורים מהאתר ואם חסרים לכם עדיין רעיונות, אפשר להיכנס ולקרוא גם טיפים וכתבות שכבר הופיעו בבלוג בנושא.

חג שמח,

שי רלר.

חיכינו והמתנו, ולאחר איחור אלגנטי ואופנתי קיבלנו אותו. כפיצוי על העיכוב, הוא הגיע מחוזק ומתוגבר ברוחות שמזמן כבר היו צריכות לקבל שלילה או לפחות קנס על מהירות .
האמת היא, שהמתנו זמן רב וכבר כמעט שהתייאשנו, אך ברגע האחרון, ממש כמו סל בשנייה האחרונה, הוא פה. כמו שרובנו יודעים – אין טוב בלי רע וכאשר הדבר נוגע לארצנו הקטנטונת, המשפט הזה מקבל משנה תוקף. השפעות "הסופה" החורפית חוזרות על עצמן כל שנה מחדש בעוצמות כאלו או אחרות, אך משום מה, כל שנה מחדש אנחנו מופתעים מתופעות הלוואי, לא לומדים כלום ואחרי שהכול חולף כולם שוכחים ונזכרים שוב בשנה הבאה.
אז כדי לנסות להקטין את השפעותיו הבעייתיות ולהסיק מעט מסקנות לחורפים הבאים, אספתי קצת תובנות עד כה מחורף קצר זה:

פרופורציה – ראשית, חשוב לשים דברים על דיוקם – בכל מהדורות החדשות, העיתונים והאינטרנט מסקרים בדרמטיות את "הסופה" ונראה לי שטיפ טיפה מגזימים. נכון, זה גשם ורוחות וברד אבל מכאן ועד לסופה המרחק גדול. אני מאוד מקווה שבמקומות אחרים בעולם (ניו אורלינס למשל) לא רואים את ההתרחשות והדרמטיזציה סביב הדבר הזה שנקרא חורף, כי אחרת זה יכול להיות מביך.

הפסקות חשמל – ממש בזמן כתיבת בלוג זה אני עד למתקפת הפסקות חשמל. הבהובי האור הבאים והולכים שגורמים לי להרגיש בעיצומה של מסיבת כיתה מעלים בי את השאלה – איך הדבר ייתכן? מדינת ישראל, שנת 2010, מהמדינות המתפתחות ביותר בעולם לא מסוגלת להתמודד עם קשיי העונה ואזרחיה נאלצים לשבת בחושך זמן רב. נכון, ישנם אמנם מפגעים בלתי צפויים, אך מהיכרותי עם המנטאליות המקומית אני בטוח שניתן היה לעשות דבר או שניים כדי למנוע לפחות מחלק מאתנו את אי הנעימות.

רחובות מוצפים – אם התמונות של הרחובות המוצפים מזכירות לכם משהו, אז או שהייתם בטיול בוונציה ואתם מתענגים על הזיכרונות או שאתם נזכרים בדיוק באותן תמונות, באותם מקומות משנה שעברה, אשר גם אז מערכת הניקוז לא עבדה כראוי. אין לי הסבר הגיוני למה העיריות השונות לא עושות כלום במשך עשרת החודשים שלא יורד פה גשם, אולי הם פשוט איבדו את התקווה שהשנה ירד גשם?

קריסה כללית – קצת גשם, מה כבר ביקשנו? אז קבלנו את מבוקשנו וקצת יותר: דודי שמש מעופפים, עצים שנשבר להם והחליטו לעבור לגור על גג מכוניות חונות ושיטפונות בנחלים (גם בכאלו שרק בזכות גשמים שכאלו זכו לתואר נחל). תוסיפו לזה את החקלאים אשר עד כה ייחלו לגשם ועכשיו עלולים קצת להצטער שהוא בא בחוזקה הנוכחית, כי חלק מהיבול קפא או הוצף וכמובן, אל תשכחו את רכבת ישראל, שגם היא הצטרפה לחגיגה והשאירה עשרות חיילים ושאר אזרחי ישראל מאוד לא רגועים בתחילתו של שבוע זה. בעצם, כשחושבים על זה, בשביל רכבת ישראל, זה בסה"כ עוד יום עבודה רגיל.

אולי בסה"כ אף אחד מאתנו לא אשם, הרי ימי החורף בארצנו הם מעטים כ"כ ולכן אנחנו לא ממש זוכרים מה היה פה בשנה שעברה ולכן זה אולי בכלל טוב שלא יורד כאן הרבה גשם. אנחנו בקושי מסתדרים עם יום וחצי של גשם אז תארו לעצמכם מה היה קורה פה עם קצת יותר מזה…
מה שלא יהיה, תשתדלו ליהנות ממזג האוויר החורפי ותזכרו: עם תה, מול מפזר החום או במיטה מתחת לפוך  – הייאוש נעשה יותר נוח.

שלכם,

שי רלר