ראשית דבר
קצת התבלבלנו עם השנים. אם לפני כמה שנים, לאמא היה יום אחד בשנה, יום שהוא מיוחד רק בשבילה, בשנים האחרונות גזלו לה אותו והפכו אותו ליום של כולנו. כך נעלם לו יום האם וקבלנו את יום המשפחה. כ"כ ישראלי מצדנו לקחת משהו של מישהו אחר ולהפוך אותו לשלנו, ממש כמו הברזים מבתי המלון בתורכיה… אך למרות הכול, מה זה משנה? הרי מה שחשוב זו ההכרה וההבנה בעובדה שסובבים אותנו האנשים הכי חשובים בעולם.
כל אחד והמשפחה שלו
אז מה מאפיין את המשפחה שלכם? משפחה וחצי או משפחה רחבה? אבא ואימא? סבא וסבתא? חברים מאוד טובים או אפילו אולי בעלי חיים? כל אחד מגדיר עבור עצמו מהי משפחה בשבילו. אך למרות השוני בהגדרה, הכוונה והמטרה של כולם מאוד ברורה. כולנו רוצים להיות כל הזמן מוקפים באהובים. כאלו שיחבקו אך גם ידעו להתרחק כשצריך. כאלו שיקשיבו ויעזרו בעת צרה ובעת שמחה שיהיו שותפים לחגיגה. כאלו שנדע שלא משנה מה, תמיד, אבל תמיד יהיו שם בשביל לתת עזרה ויקבלו אותנו, לא משנה מה. הם אלו שיעטפו, יקשיבו, יבינו ויסלחו לנו אם קמנו היום על רגל שמאל והכי הכי חשובה היא הידיעה שמבלי שנדבר, נדע שהם יבינו מה קורה ומה אנחנו צרכים. מעין קשר טלפתי קוסמי כזה אשר נותן משען נעים, בטוח ונוח לגב. כזה שאפילו בחנויות האורטופדיות הכי טובות אין.
משפחה לא בוחרים
יום אחד לפני המון שנים אבא פגש את אימא. הם התאהבו, התחתנו והחליטו ככה על דעת עצמם להוליד ילדים. זו תמצית הסיפור והבסיס לטענה שמשפחה לא ניתנת לבחירה. אז נכון, אבא נוחר ולא נותן בלילה לישון ואם הוא כבר ער אז הוא כבר ידאג להזכיר לנו שהאוטו היה צריך להיכנס כבר לפני שבועיים למוסך ושקבלנו חשבון טלפון ועד כמה שהוא זוכר, עדיין לא זכינו בלוטו. ויש גם את אימא שמשגעת אותנו עם טלפונים דואגים בזמנים הכי לא מתאימים, פשוט כי מאוד חשוב לה ממש עכשיו לדעת אם כבר אכלנו היום והאם נבוא לארוחה בעוד שבועיים אצל הדודה כי זה לא נעים, כולם יהיו. כל זה עוד בלי לדבר על האחים שמציקים ואף אבל אף פעם לא דופקים בדלת לפני שהם נכנסים.
כמו כף יד
תרשו לי אם כן, לנסח זאת בעזרת משל: ישנם סוגים רבים של כפות ידיים. גדולות, קטנות, מסוקסות, עדינות, כאלו של פרסומות, אבל יש גם כאלו פשוט רגילות. אפשר להגיד שכל אחת מיוחדת במינה (לטוב ולרע) לכל אחת היתרונות והחסרונות, אך למרות כל אלו וכל המגוון והשוני הרב, בכל זאת לכולן יש מכנה משותף: הן כולן מורכבות מאצבעות. למי לא ייצא לפחות פעם בחייו לנקוע או אפילו לשבור איזה אצבע או שתיים? זה קורה די בקלות, מספיק שהכדורסל פוגע במקום הלא נכון או שהדלת החליטה להיסגר לה בדיוק בזמן שהאצבע שלנו הייתה בדיוק באותו הזמן בדיוק באותו מקום… כשחושבים על זה קצת לעומק (כי במחשבה רגילה אני מודה זה קצת קשה) משפחה היא כמו כף יד – יש המון סוגים שונים אך גם ישנו דבר מה משותף: כמו שכף היד מורכבות מאצבעות, כך המשפחה מורכבת מאנשים. בדיוק כפי שכל אצבע בנפרד היא שבירה כך גם האנשים המרכיבים את המשפחה. הלכידות, האהבה, הרצון הבלתי נגמר לשמור האחד על השני בכל תנאי, בכל זמן ובכל מקום ולתת כוחות שומר עלינו ומגן מפני כל צרה. קשה יותר לשבור אגרוף קמוץ מאשר אצבע בודדה.
השלם גדול מסך חלקיו
נכון, אז משפחה לא בוחרים ולא תמיד זה קל לחיות במסגרת המכונה משפחה. לכל אחד מאיתנו יש את החיים שלו, את הבעיות בעבודה או בלימודים, חברים, תחביבים, שיגעונות ותכניות ליום שישי הקרוב וזה ממש מעצבן שצריך לוותר ובכל זאת להגיע לארוחה המשפחתית. אבל עזבו הכול, למרות שלפעמים זה קשה, אני יודע, ותנסו להתמקד בדבר החשוב באמת: אותם אנשים אשר אותם אתם מכנים משפחה נותנים ומוכנים לתת לכם כ"כ הרבה – נתינה חסרת מעצורים, גבולות ומגבלות ללא כל רצון ומחשבה לקבל בחזרה. אז נצלו את יום חג זה להביע הערכה והכרה שאתם חלק ממה שמכונה משפחה. מותר ואין מה לפחד, לפחות היום, להשמיע באוזניי יקירכם את אהבתכם. אם המצב אצלכם הוא קצת יותר בעייתי במשפחה, נצלו יום זה לתקן את המצב וזכרו תמיד כי השלם גדול מסך חלקיו.
ומילה קצרה על יום האהבה – וולנטיינז דיי (Valentine's Day בלע"ז)
הנה התחברו לנו בקטנה שני חגים שממש, אבל ממש מתאימים. עוד סיבה למסיבה, עוד יום לצאת מהשגרה. אתם מוזמנים לשלוח ברכות לאוהבים ולמשפחה ובשביל להקל עליכם הנה כמה המלצות של ברכות שאני אהבתי:
ברכות ליום המשפחה:
- ברכה מאמא לבעל ובת ליום המשפחה
- ליום המשפחה - איזה מזל!
- ברכות ליום המשפחה בצירוף מתנה
- תודה לאמא ואבא היקרים – ליום המשפחה
- מילים וחיוכים ליום המשפחה
- ליום המשפחה
ברכות ליום האהבה
- זוג יונים – שיר ליום האהבה
- חמשירים וברכות ליום האהבה
- מכולם בחרתי אותך! (יום האהבה שמח)
- וכמובן יש מאות ברכות לאוהבים בקישור הזה : ברכות לאוהבים
יום משפחה וחג אהבה שמח!
באהבה,
שי רלר
נ.ב: אל תשכחו לכתוב לי מה חשבתם על הבלוג….
