לעשות את אותם דברים – קצת אחרת (פוסט אורח)

לקראת השנה החדשה והשנה שהסתיימה, ביקשנו מערן שחר, ד"ר להתלהבות (כן, יש דבר כזה), לשתף אותנו בכמה טיפים, בלי הרבה השקעה, שיעשו לנו את החיים למקום קצת יותר נעים, שיעזרו לנו להניע ולהשפיע ולעשות דברים שמשום מה עדיין מדשדשים באזור המודחק של אי הנוחות. ברכה חשובה לחיים…

שווה קריאה.  אם יש לכם גם תובנות וטיפים לשנה הבאה, אתם מוזמנים לשתף אותנו בתגובות.

  1. לעשות בוקר, קצת אחרת: קפה, עט וניר. לוקחים עט וניר פשוט רגיל, יושבים דקה  עם עצמנו ורושמים רעיונות פריצה, רעיונות, מחשבות, מסדרים. מתמקדים.
  2. לעשות תדריך, קצת אחרת: לוקחים את כל הצוות ל 5 דקות בעמידה ומחליפים  טריקים שעבדו אתמול. כל  אחד מספר לשני מה הלך לו טוב ואיזה משפטים בדיוק הצליחו לו אתמול. ככה אחד מביא טיפים לשני והופכים לכוח מטורף ביחד.
  3. לעשות פגישה, קצת אחרת: להוציא  אותם יותר מתלהבים ממה שקיבלתי אותם. לדבר לאט, רגוע. לתת להם לדבר. להציג את הרעיון את הכיוון, וישר לשאול  אותם מה דעתם. קצרה. 30 דק'. בסוף להוסיף משפטים כמו "קדימה. בואו נלך על זה. לא לוותר. לא לפחד".
  4. לעשות משוב, קצת אחרת: לכוון ולהדריך את הממושב או המודרך שלך, הילד שלך או העובד שלך לא  לחשוב על המילים בכלל כביקורת לא לחשוב  אם הדברים נכונים / לא נכונים אלא לקבל את הדברים כהכוונה, ככיוון לחשוב מה אפשר לקחת מזה אם בא לך.
  5. לכתוב מייל, קצת אחרתנושא: איך אפשר ל … (מה יצא לנו מזה) תוכן: הי, אהלן, 5 שורות קצרות גג ו"ביי" / "יום  נעים"
  6. לתת למישהו משימה, קצת אחרת: במקום לומר יש או נא לעשות בגלל ש … אני רוצה, אני צריך, המנכ"ל אמר, אפשר לומר אנא תעשי/ה בגלל ש… כדאי, יצא לנו מזה, תצליח  להשיג, את תקבל/י …
  7. להיות זהיר/ה (קצת אחרת): כשרואים את הטוסיק של האוטו לפניך, לתת פקודה  לרגל ימין ללחוץ על הברקס. במקום ויזה –  להתנהל יותר במזומן. יותר להביט, ולפתוח פחות את הפה. בין החדרים במשרד  לנוע לאט יותר. לדבר לבני הזוג ב ע ד י נ ו ת.
  8. לעמוד ביעד! קצת אחרת: במקום שהבוס  רץ אחריך: "מה קורה?", אני ואת ואתה מתקשרים איתו ב 18:00 ומעדכנים  אותו מרצוננו באופן קבוע מה היה, איך  סגרנו יום, ומה נעשה מחר לשיפור. אני מבקר את עצמי. אני עצמאי.
  9. סביבת עבודה, אחרת: אני אחראי  לזה, כל  יום מביט, ומחפש מה להזיז, לזרוק קצת (הרבה). מינימום. ומוזיקה, כמובן. חובה סאב וופר לרמקולים וזה גם זול (פעם  זה היה יקר)
  10. יחס קצת אחר למחלקת כספים: פעם מי שהיה בולם ועוצר ובודק כל שקל. היה קרצייה. היום הוא  יהלום. והלב. והמלאך השומר של כולנו. לעזור להם …
  11. למלא טפסים ודוחות, קצת אחרת: לפשט אותם כמה שאפשר, למנות "מנהל פשטות" לדוחות וטפסים לשים יעד  של פשטות טפסים ודוחות, לנקות / להוריד / להדגיש / מינימום מילוי, ואז להתייחס  אליהם בכבוד והערצה. הם הבסיס, התשתית, והביטחון להצלחה.
  12. מכירות, אחרת: בלי לחץ. במקצוענות. להסביר. לחדד. כמו ד"ר בתחום שלך. כן להזכיר את הרגש. את החוויה. שליטה, בטחון, שקט … לטייל לסיפור של הלקוח, לחייך איתו, להירגע איתו, לנוח איתו. זה נעים ומקרב.
  13. לחץ, קצת אחרת: כתף ימין לאחור, כתף שמאל לאחור, כתפיים  לאחור ולנשום  עמוק. עכשיו לפרק את זה לקוביות, להחליט מה חשוב יותר ולטפל בזה  באיזי.
  14. כעס, קצת אחרת: האדם שאת/ה  כועסים עליו – לחוץ. כואב לו. הוא כנראה  לא קיבל בעבר משהו שהוא רוצה. וקשה לו עם זה. הוא לא תוקף סתם. הוא לא "רע" מטבעו. אולי כישורי התקשורת שלו והרוגע, חלשים משלך. תן לו חמלה. תן הבנה. תן סליחה. חבל על הכעס.
  15. להיות אבא אמא, קצת אחרת: לנשום ולהביט בהם, לנשום שוב, לתת לריסים שלהם, לשפתיים להיכנס לנו  לווריד להקשיב  לו/ה ב 120% עין בעין, בחיוך. אי  אפשר למנוע מהם  את הקושי שהם זקוקים לו בשביל לפתח מודעות. פשוט לחבק במבט.
  16. להיות בני זוג, קצת אחרת: הם הכי  חשובים בעולם, בני הזוג שלנו. השקט  שלהם, הרוגע, היציבות. כששקט להם  – טוב לנו. היום נעים. מילים עדינות. לאט. רגיעון / רסקיו רמדי. או כל מרגיע אחר. זה חשוב. מינימום ויכוחים. 100% תשומת לב לטון דיבור לא נעים.
    הרבה חיבוקים. 3 כל יום לפחות.
  17. לשמוע מוזיקה, קצת אחרת: קלאסי באך, בביצוע קובני (לבקש בחנות), סאפרי דואו (קיצבי) דיסק 3, חובה אוסף 1 של שנות ה 80 בביצוע רגיל או dance, דויד  ברוזה, בשביל הנוסטלגיה והרכות, אוסף ספיננינג, בשביל ההליכות, 97FM עם אבי אתגר, עברית שמחה.
  18. ספר שכדאי לקרוא, קצת אחר: ארץ אחרת של אקהרט  טולה, ולפניו לקרוא  את כוחו  של הרגע הזה, של אותו אחד.

קצת אחרת.

ערן שחר, ד"ר התלהבות ©
מופעים, סדנאות, הרצאות
www.doctorenergy.co.il

[ad#Google Adsense 250*300]

שנה הלכה, שנה באה – ברכות וכרטיסי שנה טובה

שלום,

מה שלומכם?
מישהו סיפר לי שראש השנה מתקרב והצצה בלוח השנה שלי גילתה לי שזה נכון.

שבועיים וחצי לפני ראש השנה הוא זמן נהדר לעשות משהו שפעם כולם היו עושים, ובשנים האחרונות קצת הפסיקו וחבל – דווקא עכשיו אפשר ליהנות מזה יותר מפעם.

אולי כבר אפשר לנחש שאני מדבר על הכנת כרטיסי "שנה טובה".

איך מכינים כרטיס "שנה טובה"?

הכלל הכי כייפי הוא שלגמרי אין כללים. אפשר להכין מה שרוצים, כל ברכת שנה טובה תתקבל בשמחה.

בכל זאת, קיבצתי כאן כמה המלצות שעלו בראשי, ואתם כמובן מוזמנים להוסיף ולשתף בתגובות רעיונות משלכם להכנת ברכות שנה טובה.

קודם כל ודבר ראשון, כדאי למצוא ברכה. אפשר לכתוב סתם "שנה טובה" אבל הרבה יותר נחמד לקבל ברכה מושקעת. אתם מוזמנים להשתמש בברכות לשנה טובה שיש באתר. אל תהססו לשנות או להוסיף קצת לברכה שבחרתם, לפי הטעם שלכם ולפי מי שאליו מיועדת הברכה. אין כמו חרוז עם השם שלו, שגורם לו להרגיש שהברכה נכתבה במיוחד עבורו.
כדי לנצל את שאריות החופש הגדול, שווה לשבת ולהשקיע קצת מאמץ בהכנת הברכה. גם ההשקעה עצמה היא כיפית, וגם מי שיקבל את הברכה יבין בדרך כלל שהשקיעו בברכה וזה ישמח אותו אפילו יותר.

להורים שבינינו, הייתי מציע להכין את הברכה עם הילדים. כך אפשר להרוויח זמן איכות איתם, וגם ללמד אותם קצת על ראש השנה, על יצירה ויצירתיות וכמובן על משלוח בדואר – דרך נחמדה להעביר מסרים שלדעתי לא נמצאת היום מספיק בשימוש.

גם מי שאין לו ילדים בגיל המתאים, יכול לשבת ולהכין כרטיס שנה טובה בהשקעה קטנה או גדולה.

תוכלו למצוא סרטון עם הסברים איך מכינים כרטיס כזה על קרטון: כרטיס שנה טובה בסגנון קלאסי או למשל  כרטיס שנה טובה עם תפוח. גם בקישור הזה תמצאו מידע שימושי, כולל הסברים איך להפעיל את הילדים (מעל גיל 3). אתר נוסף הוא אתר יצירה, שמאפשר להדפיס ולהכין ברכות לראש השנה לצביעה.

על קצה המזלג ממש, אמליץ להשתמש בדפים צבעוניים, לא להתבייש לצייר, לגזור ולהדביק בצורות שונות וכמובן להדביק נצנצים כמו בברכות השנה הטובה הקלאסיות, של פעם.

מי שלא אוהב לצייר, יכול להריץ חיפוש קצר בגוגל ולמצוא תמונות מתאימות לגלויות שנה טובה, במגוון סגנונות (אם מחפשים משהו קלאסי, אני מאוד נהניתי לראות את אוסף ה"שנות טובות" הזה, אפשר לבחור אחת או כמה ולהדפיס. אם רוצים משהו בסגנון קצת יותר חדש, אהבתי את ברכת השנה הטובה החדשה הזו, למשל).

עוד דבר שאפשר להמליץ עליו בברכה כזו, במיוחד למי שיש לו ילדים שסבא וסבתא שלהם אוהבים מאוד – אפשר לצלם אותם ולפתח תמונה. זה כבר פחות מקובל היום, והתמונה הופכת למשהו הרבה יותר נחמד. המחיר, אגב, יכול להיות סביב שקל לתמונה, כך שזה בהחלט שווה את המאמץ.

אחרי שסיימנו להשקיע, להכין, לגזור ולהדביק, עושים את הדבר (כמעט) האחרון: מכניסים את הגלויה למעטפה, סוגרים את המעטפה, מדביקים בול (הכי כיף ללקק עם הלשון. לאניני הטעם, אפשר גם להרטיב עם טיפה מהברז) ולא שוכחים לכתוב כתובת שולח ונמען. אחרי שמשלשלים את המכתב לתיבת הדואר הקרובה למקום המגורים (תודו שכבר מתחשק לכם לעשות את זה…) מחכים כמה ימים, ואז מקבלים טלפון ממי שקיבל את הברכה, או, אם הוא בחר להפתיע, ברכת שנה טובה בדואר היישר אליכם הביתה.

שלכם,

אחיה

[ad#Google Adsense 250*300]