הבטחות ואיחולים – הגיגים לראש השנה

זהו. משנה הבאה אני מפסיק לעשן! זהו. אחרי החגים, אני מתחיל דיאטה ונרשם לחדר כושר!

מי מאיתנו לא הבטיח לעצמו או הכריז בפומבי את הבטחות הללו. מי מאתנו לא קווה במסתרי לבו שהשנה החדשה, היא השנה שבה הכול ישתנה: האהבה האמיתית סוף סוף תגיע, העניינים במקום העבודה יסתדרו ונצליח להרוויח קצת יותר כסף, והלוואי שהשנה נוכל לנסוע לחופשה שכ"כ הרבה זמן אנחנו מתכננים. זה  תמיד מרגיש כאילו ראש השנה מסמל נקודת מפנה  בחיינו, או לפחות כך אנו מקווים.

שנה לא פשוטה עברה על העם השוכן בציון, אך למרות זאת, זה לא מקרה חריג במחוזותיו אשר אין בהם אף רגע דל. אז בפרוס השנה החדשה הרשיתי לעצמי לעשות סיכומון קל לשנה החולפת ולציין מספר תחומים ואירועים בולטים.

זמן לסכם. ראש השנה בפתח.

כלכלה

מצד אחד, היו שנים כבר יותר גרועות ומצד שני זו לא חוכמה שאני אומר את זה בכזה רוגע ונחמה, אחרי הכול אני לא משקיע שקל בבורסה. כמויות הקפה, הסיגריות ולחץ הדם המטורפות ושעות השינה המועטות של העוסקים במלאכה, יכולים בהחלט להעיד על רכבת ההרים בכלכלה העולמית והמקומית שלנו. אבל אם לנסות ולהיות אופטימיים – חשוב לזכור, שלפני כל עלייה יש ירידה…

בטחון

טוב זה לא כ"כ חוכמה לציין בסיכום השנתי את תחום זה, כי בשישים ושלוש השנים האחרונות (ועוד קצת לפני) תחום זה תפס מקום נכבד בסיכומים השנתיים ולצערנו לא תמיד בצורה חיובית. מבלי להעכיר יותר מידי את האווירה, איני איש בשורות גם השנה. קאסמים, גראדים, ספטמבר, מהפכות שלטון, פינויי שגרירות, משטים/מטסים והעשרת אורניום היו חלק בלתי נפרד מחיינו השנה. את חלקם אנחנו מכירים כבר משנים קודמות ולגבי השאר – נו טוב, כל יום לומדים משהו חדש.

ספורט

אולי פשוט כדאי שנעבור לנושא הבא? טוב אם בכל זאת אתם מתעקשים אז תנו לי דקה לחשוב על תחום ספורט ישראלי שממש הצליח השנה. טוב, זה בגדר משימה בלתי אפשרית בדקה ואפילו בשעה למצוא אחד כזה (דוקים לא נחשב, אה?) אחרי כל ההצהרות שאנחנו טובים וחייבים לנצח ושהשנה ההגרלה ממש קלה והכוכבים בשמים מסודרים נכון, אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה, לא לפני שהאשמנו את המאמן, השופט, האמא של השופט, המגרש וכמובן את האנטישמיות.

 צדק חברתי

כבר אמרו כמעט הכל על ההפגות, המנהיגים משני הצדדים, על מחירי הדירות, הקוטג' והאוהלים שעלו וירדו ושוב עלו, אך ארצה להתייחס לנושא הזה ברשותכם מתוך חוויה אישית. גם אני הייתי נוכח באותה הפגנה המונית וחוץ ממהותה הרעיונית החשובה, היה כ"כ כיף לראות את המוני בני עמנו מכל הגילאים, המינים והסוגים עומדים יחדיו מחויכים בחום התל אביבי הדביק בכדי למחות ביחד למען אותה מטרה. איני יודע האם המחאה עזרה או תעזור, אבל תמיד כיף לחוש את אווירת הביחד הזו החוצה מחסומים רבים המפרידים בינינו ביומיום.

ראש השנה הוא בהחלט זמן טוב להתחלות חדשות, אבל למה לחכות עוד כמה ימים? התחילו כבר עכשיו לאהוב, להפסיק לעשן, להגיד לסובבים אתכם כמה הם חשובים לכם ואפילו לעזוב הכל ולנסוע לאותה חופשה שעליה חלמתם. חוץ מזה אל תפסיקו לרצות, לחלום ולקוות שהשנה החדשה תהיה טובה מקודמתה בשלל תחומים.

אה, ועוד דבר אחד אחרון – מי שלא יהיה שאחראי על הנושא הזה, תעשו טובה ותחזירו לנו כבר את גלעד כדי שהאמרה "שאת החג הבא גלעד יחגוג בבית" לא תהפוך חלילה לקלישאה.

חג שמח,

שי רלר.