אין לי ארץ אחרת – תובנות וברכות ליום העצמאות

מלכי המנגל

תכף הכול יהיה אפוף עשן עד שלא נוכל לראות כמעט את אור השמש.
לא, לא התפרץ כאן איזה הר געש שפיזר אפר ועשן לכל עבר וגם לא מתחוללת שריפת ענק שמכלה דונמים שלמים. אז הירגעו, אין צורך להזעיק את כוחות הכיבוי וההצלה, זהו הרי סימן כי החג המזוהה יותר מכל דבר עם המנגל כבר ממש כאן.

אז אם גם אתם הוזמנתם לאירוע המנגל המסורתי, או שאתם מחפשים קטע מתאים לברכה ליום העצמאות, אתם מוזמנים לבקר באגף הברכות לחג העצמאות בקישור הזה: ברכות ואיחולים ליום העצמאות.
ובהמשך ישיר, הרשו לי לשתף אתכם במספר תובנות לכבוד החג:

רק בישראל

רק בישראל תמצא אנשים שיכולים רגע אחד כ"כ לשנוא את האחר בגלל ארץ מולדתו, צבע עורו או דתו ורגע אחר הם ירוצו מבלי לחשוב לעזור לו כשימעד וייפול ברחוב.

רק בישראל תמצא אנשים מצד אחד  כ"כ עצבניים וכועסים אם בעבודה ואם בכבישים ומצד שני אלו אותם האנשים הראשונים שייגלו אמפתיה, אכפתיות ואנושיות כאשר מתקרב איזה חג וצריך לתרום למען הנזקק.

רק בישראל תוכל לראות בארוחת החג את הדודה מפולניה יושבת ליד הדוד מפרס שאוכל את החריימה החריף שהכינה חמתו המרוקאית. כל זה מבלי שהזכרנו את שלל המבטאים והסלנגים שמתנקזים לבסוף לשפה אחת – עברית.

רק בישראל אפשר לראות שיטפונות, הצפות של בתים, מכוניות שטות כאילו הן גונדולות, מערכת חשמל משותקת ושאר מיני אסונות למיניהם וכל זה בעקבות חורף שנמשך בסה"כ יום וחצי (בשנה טובה).

רק בישראל ביומיום העם כ"כ מפולג – ימין ושמאל, חילונים ודתיים, אשכנזיים ומזרחים ועוד כהנה וכהנה ניגודים. אך בעתות חרום, צרה ומלחמה בבת אחת כל הפלגים והמחלוקות נשכחים ואנו הופכים גוש אחד מאוחד. אז מי אמר שאויבנו רק מרעים עמנו?

רק בישראל כולנו כל הזמן מתלוננים על זה שקשה פה, על זה שהאנשים פה מתייחסים בחוסר כבוד, על זה שכולם פה רמאים ומושחתים ואין סיכויי שנשאר לגור פה כי הרי בחו"ל זה שונה.

אך באורח פלא למרות כל התלונות רובנו לא עוזבים וממשיכים לקטר כי בתוך תוכנו אנחנו אוהבים את ארצנו הקטנטונת .

רק בישראל אפשר יום אחד להתייחד בכאב עז עם זיכרונם של האנשים להם אנו חווים את חיינו במדינה זו ובזכותם אנו חיים בעצמאות ובפחות מעשרים וארבע שעות, במעבר חד מנשוא, לחגוג את חג העצמאות עם כל ההופעות ושאר השמחות.

זהו אולי סיפור חיינו בארץ זו. החיים הכ"כ קוטביים ודינאמים – שמחים, עצובים, קשים, מרגשים, עצבניים ובעיקר לא משעממים.
אך למרות הכול, אני תמיד מגיע לאותה מסקנה: אין לי ארץ אחרת.

שלכם,
שי

[ad#Google Adsense 250*300]