רבותי, ההיסטוריה חוזרת – פורים 2010

מה שהיה הוא שיהיה

קורה לכם לפעמים שאתם בטוחים שהייתם בסיטואציה מסוימת ובעצם מעולם לא באמת הייתם שם? פשוט זה כ"כ מוזר כי הכול מוכר לנו וכאילו זו לא הפעם הראשונה שאנו חווים את אותה החוויה ואנחנו מוכנים להישבע שאנחנו יודעים איך העסק ייגמר. אם אתם שותפים ומכירים את ההרגשה אז קבלו את הסיטואציה הבאה ותראו שלפעמים הרגשות מוזרות, כמו המתוארת כאן, לא לגמרי תלושות מהמציאות והכול בסדר איתכם (אין טעם להאשים את הגיל או העייפות). אולי בהזדמנות זו גם תעזרו לי בפתרון השאלה הקיומית כמעט: האם מה שהיה הוא שיהיה?

היו היה

מעשה שהיה כך היה:

"וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ–שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה. בַּיָּמִים, הָהֵם–כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, אֲשֶׁר, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה".

סיפורנו מתרחש באזור פרס העתיקה

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת-הָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי–וַיְנַשְּׂאֵהוּ; וַיָּשֶׂם, אֶת-כִּסְאוֹ, מֵעַל, כָּל-הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ".

ובפרס העתיקה חיי לו בנחת פרסי אחד – המן.

"וַיְבַקֵּשׁ הָמָן, לְהַשְׁמִיד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ–עַם מָרְדֳּכָי".

המן, נגיד זו בעדינות, לא ממש אהב את היהודים (לא משהו אישי).

אוקיי עד כאן שיעור היסטוריה או תנ"ך. אם אתם חושבים שלשם כך התכנסנו – טעות בידכם.  בשלב זה אני מבקש שתעצרו רגע ותחשבו האם הסיטואציה מזכירה לכם משהו מוכר מחיינו. תקראו לי נסחף או מגזימן אבל לי כל העסק מתחבר כמעט אחד לאחד למצב הבעייתי משהו עם אירן. הדברים הם בגדר הביטוי:" אותה הגברת בשינויי אדרת". במקום המן קיבלנו אחמינג'ד,  במקום עצים לתלייה קיבלנו פצצה אטומית  ואירן, אירן היא פרס החדשה.

סוף טוב

אז אולי יש דברים שלעולם לא משתנים, אבל לפני שיתחילו לעוף פה טילים, אחמינג'ד היקר, הייתי מציע לך לקרוא את הסיפור עד סופו או לפחות לראות את הסרט, כי אתה עלול להתאכזב מהסוף. לא כ"כ נעים לי לקלקל  לך את סוף הסיפור, אך עצה קטנה ממני אליך: תעשה טובה לעצמך ולנו עזוב  אותך משטויות, יש  דברים טובים יותר לעשות עם  גרעין (לפצח  מול  משחק  כדורגל  טוב). אם למרות הכול את מתעקש בתכנית להמשיך, אז כדי שתתחיל להתעניין בעצים  ובטכניקות קשירה כי ניסיון העבר מלמד כי השילוב האירני/פרסי והיהודי נגמר לא טוב וכשאני אומר לא טוב, כמובן שאני מתכוון שזה תלויי…

"וּבְבֹאָהּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר עִם-הַסֵּפֶר, יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר-חָשַׁב עַל-הַיְּהוּדִים עַל-רֹאשׁוֹ; וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת-בָּנָיו, עַל-הָעֵץ".

משנכנס אדר

למרות הדמיון הרב בין העבר להווה לא התכנסנו כאן כדי לדון במצב הביטחוני – את זה  עושים מספיק ולעיתים אף יותר מידי כל ערוצי החדשות והעיתונים השונים. פורים כבר ממש בפתח וזו סיבה מספיק טובה להניח את הצרות מבית ומחוץ בצד, להעלות חיוך רחב ולאפשר לעצמכם להשטות קצת. אם עדיין לא שמתם לב שפורים מתקרב, הרשו לי לעזור לכם ולתת כמה דברים  שתמיד לי מזכירים שפורים ממש כבר פה:

  1. את חלל האוויר ממלאים הדי התפוצצויות של  נפצים למיניהם – רעשים ואפקטים אשר לא היו מביישים אף סרט מלחמה הוליוודי.
  2. מספר שבועות לפני החג אפשר להיתקל במס' לא מצומצם, אשר הולך וגדל, של  סופרמנים, קאובויים, מלכות אסתר ושאר סלבס (עם תלבושת מלאה או עם האבזרים בלבד) אשר מציפים את הרחובות.
  3. כולם בטירוף של מציאת תחפושת מקורית, כזו שאף אחד בכלל לא חלם עליה. משקיעים בטירוף: קונים, גוזרים, תופרים וצובעים,  אך לבסוף מגיעים למסיבה ומגלים שעוד אנשים החליטו דווקא השנה להיות יצירתיים בדיוק כמוכם.
  4. כל  חניות הממתקים עמוסות במשלוחי מנות בכל מיניי גדלים  וצבעים שלכולם מכנה משותף אחד: כמות הסוכר המטורפת שיכולה לפרנס רופא שיניים טוב במשך עשור לפחות. מצד שני – עזבו אתכם מכמות הסוכר כי לא כל יום פורים…

לסיום, הנה כמה ברכות מומלצות לפורים שתוכלו לצרף למשלוח מנות או סתם להביא למשתה עם החברי'ה.

אתם גם מוזמנים לקרוא עוד בפוסט הקודם של פורים, בפינה של קלרה, ולקבל עוד כמה רעיונות מקוריים לתחפושות גם למבוגרים וגם לצעירים.

שיהיה חג שמח וטעים!

שי רלר