כתבו עליה עשרות אם לא מאות שירים. היא יכולה לרומם את רוחנו אך גם יכולה לצער אותנו עד מאוד. היא מחזקת או אולי מרסקת, אך דבר אחד בטוח, אצל כל אחד היא פותחת מגירה אי שם בחלק השמאלי העליון של בית החזה. אם כל זה לא מספיק, היא אפילו קיבלה יום חג במיוחד בשבילה: ט"ו באב – חג האהבה. אז לפני שמתחילות החגיגות הרשו לי להציג בפניכם שתי גישות לאותו יום חג, שמבלי לצאת בהכללות כמובן, בד"כ קשורות להבדל בין שני המינים.
ישנן בנות
יש כאלו (בד"כ הנקבות שבינינו) שבשבילם ט"ו באב הוא האירוע המשמעותי ביותר בשנה. חודשים של תכנונים, תכניות ותכניות מגירה (לכל מקרה שחלילה עלול לקרות) והכול בכדי להפיק את האירוע שאהובם לא ישכח לפחות עד ט"ו באב הבא. כמובן שכל המרבה, הרי זה משובח ולכן לפעמים נוצרת ההרגשה כי מדובר בכלל באיזו חתונה גדולה או אירוע ההכתרה של מחליפת מלכת אנגליה שתחיה. ראשית, המיקום חייב להיות רומנטי או פסטורלי וכמובן שעדיף גם וגם (גם פירנצה או פריז זה טוב). שנית, כמו כל ישראלי טוב, גם בחגיגה הזו אנו חייבים לשלב אוכל, רק שבאירוע שכזה צריך לנקוט משנה זהירות. יותר מידי שוקולדים, קצפת או תותים מצד אחד ויין או שמפניה מצד שני עלולים להוביל אותנו לתחושה מוזרה בבטן, ולא, אני לא מתכוון לפרפרים של התרגשות, אשר יעבירו את מיקום החגיגה למקום ממש לא רומנטי וממש, אבל ממש לא פסטורלי. ולבסוף כמובן אסור לשכוח את גולת הכותרת – המתנה. תמיד איכשהו זה בצורה של לב עם תמונה (בד"כ מביכה) של שניכם או בובה, או נר ריחני שמצטרפים לחבריהם המאובקים על המדף. נראה כאילו כולם יודעים כי הרי לא באמת יהיה שימוש לאותם מתנות כבר מחר בבוקר, אבל חג זה חג!
גבר הולך לאיבוד
יש כאלו (בד"כ הזכרים שבינינו) שבשבילם ט"ו באב הוא…. עוד יום בחודש אב והקשר היחיד בין תאריך זה ואהבה הוא מקרי בהחלט. כמובן שהם מתחילים לקבל רמיזות עדינות ולעיתים פחות עדינות, מס' שבועות לפני התאריך המיועד שמא חלילה וחס הם ישכחו מן המאורע המתקרב, כמו שקרה בשנה שעברה. כל ניסיון להדחיק את הנושא או להתחמק ממנו בעזרת תירוץ כמו: מילואים, לחץ בעבודה או מים בברך כנראה לא יצלח כבר השנה. טוב, כשאין ברירה אז אין ברירה ואם לא רוצים למצוא את המזוודה מחוץ לדלת ביום שאחרי, אז יש שתי אופציות:
הראשונה (המסוכנת יותר) – לנסות לשכנע אותה שלא צריך לחגוג השנה בעזרת התירוץ שאתם אוהבים האחד את השני גם ככה ואתם לא צריכים תאריך ספציפי כדי לציין זאת. האופציה השנייה היא להיכנע ללחצי המערכת ולהתחיל לחשוב על דרכי הפעולה. אני משתדל לא לצאת בהכללות (ויסלחו לי הגברים שכן משקיעים) אבל באופן כללי אנחנו בטוחים שזה די מיותר כל העסק ובמיוחד כאשר אנחנו צריכים לתכנן, להפיק ולבצע וכל זאת בכדי להימנע מתקרית בינלאומית עם אהובתנו המצפה. לבסוף, לאחר כל המאמצים וההשקעה המטורפת זה נגמר בזר פרחים עם שניים או שלושה בלונים והרגשה שהשנה ממש שיחקנו אותה.
מי אוהב אותך יותר ממני
תחגגו איך שתחגגו, אך מה שבאמת חשוב זה לזכור שהמתנות והדרך בה חוגגים הם חשובים, אבל הם לא העיקר. הדבר החשוב ביותר היא ההרגשה והידיעה שיש שם מישהו שמכבד, שמעריך ושיהיה שם לחבק כשצריך. חג האהבה הוא הזדמנות טובה, אך זכרו מידי פעם לחגוג ולציין את אהבתכם בברכה לאהוביכם, במילה או בחיבוק, כי אהבה היא סוג של מפעל שצריך לדעת לתחזק ולשמר בכדי להגיע למקסימום רווחים.
ברשותכם, מילה אחרונה לסיום לאלו שעדין לא מצאו את האדם המתאים לחגוג איתו חג זה: אני לא אשגע אתכם בקלישאות כמו – "לכל סיר יש מכסה" (וכבר נכתבה תגובת המכסה), אלא רק עצה קטנה: תאהבו קודם כל את עצמכם, אחר כך את הסביבה. היו אופטימיים והאהבה כבר תגיע אליכם (לפעמים זה לוקח קצת זמן – לא להתייאש).
אוהב אתכם,
שי רלר.
