שלום,
מה שלומכם?
מישהו סיפר לי שראש השנה מתקרב והצצה בלוח השנה שלי גילתה לי שזה נכון.
שבועיים וחצי לפני ראש השנה הוא זמן נהדר לעשות משהו שפעם כולם היו עושים, ובשנים האחרונות קצת הפסיקו וחבל – דווקא עכשיו אפשר ליהנות מזה יותר מפעם.
אולי כבר אפשר לנחש שאני מדבר על הכנת כרטיסי "שנה טובה".
איך מכינים כרטיס "שנה טובה"?
הכלל הכי כייפי הוא שלגמרי אין כללים. אפשר להכין מה שרוצים, כל ברכת שנה טובה תתקבל בשמחה.
בכל זאת, קיבצתי כאן כמה המלצות שעלו בראשי, ואתם כמובן מוזמנים להוסיף ולשתף בתגובות רעיונות משלכם להכנת ברכות שנה טובה.
כרטיס שנה טובה - העיקר שיהיה אישי
קודם כל ודבר ראשון, כדאי למצוא ברכה. אפשר לכתוב סתם "שנה טובה" אבל הרבה יותר נחמד לקבל ברכה מושקעת. אתם מוזמנים להשתמש בברכות לשנה טובה שיש באתר. אל תהססו לשנות או להוסיף קצת לברכה שבחרתם, לפי הטעם שלכם ולפי מי שאליו מיועדת הברכה. אין כמו חרוז עם השם שלו, שגורם לו להרגיש שהברכה נכתבה במיוחד עבורו.
כדי לנצל את שאריות החופש הגדול, שווה לשבת ולהשקיע קצת מאמץ בהכנת הברכה. גם ההשקעה עצמה היא כיפית, וגם מי שיקבל את הברכה יבין בדרך כלל שהשקיעו בברכה וזה ישמח אותו אפילו יותר.
להורים שבינינו, הייתי מציע להכין את הברכה עם הילדים. כך אפשר להרוויח זמן איכות איתם, וגם ללמד אותם קצת על ראש השנה, על יצירה ויצירתיות וכמובן על משלוח בדואר – דרך נחמדה להעביר מסרים שלדעתי לא נמצאת היום מספיק בשימוש.
גם מי שאין לו ילדים בגיל המתאים, יכול לשבת ולהכין כרטיס שנה טובה בהשקעה קטנה או גדולה.
תוכלו למצוא סרטון עם הסברים איך מכינים כרטיס כזה על קרטון: כרטיס שנה טובה בסגנון קלאסי או למשל כרטיס שנה טובה עם תפוח. גם בקישור הזה תמצאו מידע שימושי, כולל הסברים איך להפעיל את הילדים (מעל גיל 3). אתר נוסף הוא אתר יצירה, שמאפשר להדפיס ולהכין ברכות לראש השנה לצביעה.
על קצה המזלג ממש, אמליץ להשתמש בדפים צבעוניים, לא להתבייש לצייר, לגזור ולהדביק בצורות שונות וכמובן להדביק נצנצים כמו בברכות השנה הטובה הקלאסיות, של פעם.
מי שלא אוהב לצייר, יכול להריץ חיפוש קצר בגוגל ולמצוא תמונות מתאימות לגלויות שנה טובה, במגוון סגנונות (אם מחפשים משהו קלאסי, אני מאוד נהניתי לראות את אוסף ה"שנות טובות" הזה, אפשר לבחור אחת או כמה ולהדפיס. אם רוצים משהו בסגנון קצת יותר חדש, אהבתי את ברכת השנה הטובה החדשה הזו, למשל).
עוד דבר שאפשר להמליץ עליו בברכה כזו, במיוחד למי שיש לו ילדים שסבא וסבתא שלהם אוהבים מאוד – אפשר לצלם אותם ולפתח תמונה. זה כבר פחות מקובל היום, והתמונה הופכת למשהו הרבה יותר נחמד. המחיר, אגב, יכול להיות סביב שקל לתמונה, כך שזה בהחלט שווה את המאמץ.
אחרי שסיימנו להשקיע, להכין, לגזור ולהדביק, עושים את הדבר (כמעט) האחרון: מכניסים את הגלויה למעטפה, סוגרים את המעטפה, מדביקים בול (הכי כיף ללקק עם הלשון. לאניני הטעם, אפשר גם להרטיב עם טיפה מהברז) ולא שוכחים לכתוב כתובת שולח ונמען. אחרי שמשלשלים את המכתב לתיבת הדואר הקרובה למקום המגורים (תודו שכבר מתחשק לכם לעשות את זה…) מחכים כמה ימים, ואז מקבלים טלפון ממי שקיבל את הברכה, או, אם הוא בחר להפתיע, ברכת שנה טובה בדואר היישר אליכם הביתה.
שלכם,
אחיה
קורה לכם לפעמים שאתם בטוחים שהייתם בסיטואציה מסוימת ובעצם מעולם לא באמת הייתם שם? פשוט זה כ"כ מוזר כי הכול מוכר לנו וכאילו זו לא הפעם הראשונה שאנו חווים את אותה החוויה ואנחנו מוכנים להישבע שאנחנו יודעים איך העסק ייגמר. אם אתם שותפים ומכירים את ההרגשה אז קבלו את הסיטואציה הבאה ותראו שלפעמים הרגשות מוזרות, כמו המתוארת כאן, לא לגמרי תלושות מהמציאות והכול בסדר איתכם (אין טעם להאשים את הגיל או העייפות). אולי בהזדמנות זו גם תעזרו לי בפתרון השאלה הקיומית כמעט: האם מה שהיה הוא שיהיה?
אוקיי עד כאן שיעור היסטוריה או תנ"ך. אם אתם חושבים שלשם כך התכנסנו – טעות בידכם. בשלב זה אני מבקש שתעצרו רגע ותחשבו האם הסיטואציה מזכירה לכם משהו מוכר מחיינו. תקראו לי נסחף או מגזימן אבל לי כל העסק מתחבר כמעט אחד לאחד למצב הבעייתי משהו עם אירן. הדברים הם בגדר הביטוי:" אותה הגברת בשינויי אדרת". במקום המן קיבלנו אחמינג'ד, במקום עצים לתלייה קיבלנו פצצה אטומית ואירן, אירן היא פרס החדשה.